ידיהם מגואלות בדם
בהחלט יכול להיות שבמשפחת קוואסמה הענפה יש גם אנשי תרבות. אבל העובדות הן שהמשפחה מפורסמת בפעילות הטרור של בניה יותר מאשר בכתיבת מחזות. שלומי אלדר בתגובה נוקבת למאמרו של העיתונאי הפלסטיני דהוד כותאב.
מרוואן קוואסמה הוא אחד משני החשודים בחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הישראלים שהובאו אתמול למנוחות [1 ביולי]. לפני שנרצחו, הצליח אחד הנערים להתקשר למשטרה ולדווח כי נחטף. בהקלטת המשטרה נשמע בבירור קולם של החוטפים וצרור יריות מנשק אוטומטי. אין ספק: שלושת הנערים נרצחו בדם קר, מטווח אפס, דקות אחדות בלבד אחרי שעלו לרכב שבו נסעו קוואסמה והחוטף השני עמאר אבו עאיישה.
השבוע פרסמתי כאן מאמר על חמולת קוואסמה מחברון וסקרתי את ההיסטוריה של המשפחה הסוררת. זו הוציאה מקרבה שורה ארוכה של מחבלים מתאבדים ומבצעי פיגועים בישראל, בעיקר בתקופת האינתיפאדה השנייה. בתגובה למאמרי פרסם כאן העיתונאי הפלסטיני דאוד כותאב מאמר תגובה בו טען בין היתר כי "הטיעון הסטריאוטיפי שבא לידי ביטוי במאמרו של שלומי אלדר הוא האשמה קולקטיבית".
במאמרו פורש כותאב בפני הקורא את שמותיהם של בעלי מקצועות חופשיים יוצרים ואמנים מקרב משפחת קוואסמה, וטוען כי מדובר במשפחה מכובדת .
במקום להתווכח עם עמיתי, אציג גם אני בפני הקורא רשימה שמית של בני משפחת קוואסמה. ליד כל שם יופיע הפיגוע או הפיגועים בהם היה שותף או שאותם הגה ותכנן:
