עד למבצע צוק איתן נהנה השר לשעבר מהליכוד, משה כחלון, מתוצאות טובות בסקרים. מפלגה תיאורטית בראשותו, שטרם הוקמה, גרפה בין עשרה ל-14 מנדטים. כחלון, שגמל בלבו שלא לחזור לליכוד כל עוד בנימין נתניהו במפלגה, העריך בשיחות סגורות עם גורמים פוליטיים כי בבחירות הבאות עשויה להתחולל דרמה: קואליציה של ראשי מפלגות תתגבש נגד נתניהו, ותחסום את דרכו לכהונה רביעית בראשות הממשלה.

על פי הערכות, שהולכות ומתבססות, בבחירות הבאות ימשיך תהליך הפיצול במערכת הפוליטית. בכנסת יהיו שש מפלגות בינוניות, או בינוניות פלוס, שכל אחד מהעומדים בראשן יוכל לכאורה להרכיב את הממשלה הבאה: הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו, מפלגת העבודה, יש עתיד ומפלגתו של כחלון. במצב הזה, גם אם הליכוד בראשות נתניהו תהיה המפלגה עם מספר המנדטים הגדול מכולן, ניתן יהיה למנוע ממנו את הרכבת הממשלה באמצעות ברית שתחסום אותו. על פי החוק, נשיא המדינה מטיל את הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר להצליח במשימה – לאו דווקא ראש המפלגה הגדולה. 

באותן שיחות השתעשע כחלון בתרחיש שבו אחרי הבחירות הוא יחבור לאחד מראשי המפלגות הבינוניות, ויחד הם יקימו גוש חוסם שיאפשר להם להרכיב קואליציה. את ראשות הממשלה, על פי התרחיש, הם יחלקו ביניהם ברוטציה, ובכך יבוא הקץ על עידן נתניהו בפוליטיקה. אולם מאז אותן שיחות פרץ העימות בין ישראל לחמאס, ומפלגתו הווירטואלית התכווצה בשני הסקרים האחרונים לכדי שבעה מנדטים בלבד. סדר היום הביטחוני מהווה מבחינת כחלון נקודת חולשה גדולה.

אבל גם במצב הזה, שעוד עשוי להשתנות, המערכת הפוליטית המפוצלת – ובמיוחד הפיצול בגוש הימין - היא חלום הבלהות הפוליטי של ראש הממשלה. נתניהו הופך להיות האיש שכולם רוצים להפיל: מימין נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, במרכז יאיר לפיד וכחלון ובשמאל מפלגת העבודה ומרצ. המבנה הפוליטי המתגבש מפרק סופית את המבנה המסורתי של שתי מפלגות גדולות, הליכוד והעבודה, ומאפשר גם ליו"ר מפלגה בינונית פלוס להפוך לראש ממשלה בישראל אם יצליח לגבש מאחוריו קואליציה. זו בדיוק הסיבה שבגללה כחלון, ליברמן, הרצוג, לפיד ובנט מאמינים שהם יכולים להיות ראש הממשלה הבא, אם רק ישחקו נכון בקלפים הפוליטיים לפני ואחרי הבחירות.