מאז מלחמת העצמאות, שפרצה למחרת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל [כ''ט בנובמבר 1947], לא עמדה ריבונותה של המדינה היהודית בסכנה ממשית. באותה מלחמה עברו יישובים ושטחים מיד ליד, עד שהתייצבה תמונת המערכה ונולד "הקו הירוק" שנחשב עד הרגע הזה לקו הגבול הבינלאומי המוכר היחיד בין ישראל לסביבתה הערבית.
מאז 1948 ועד היום, למעלה מ-66 שנה, לא היה איום אמיתי של מי מאויבי ישראל על שלמותה הטריטוריאלית. אף יישוב ישראלי לא נכבש, אף פשיטה צבאית לא בוצעה אל תוך תחומי המדינה. החריג היחיד אירע במלחמת יום הכיפורים, בה פלשו בהפתעה צבאות מצרים וסוריה לישראל והשתלטו על שטחים, אבל השטחים היו אלה שנכבשו בידי ישראל ב-1967, מעבר לקו הירוק.
תפיסת הביטחון של ישראל נשענת על עיקרון מוצק, ברור ובולט: העברת המלחמה מהר ככל האפשר אל שטח האויב. העיקרון הזה נולד מתוך אילוצי המציאות: ישראל היא מדינה זעירה, רוחבה בכמה מקומות אינו עולה על עשרה מייל (כ-16 ק"מ), אין לה את הפריבילגיה לנהל מערכות על אדמתה. העיקרון הזה שריר וקיים לכל אורך שנות קיומה של המדינה. המלחמות של ישראל מתנהלות תמיד בשטח האויב.
ביום ראשון השבוע [14 בספטמבר] קיים קצין בכיר בפיקוד הצפון של צה"ל תדרוך לעיתונאים, שהוליד פצצה תקשורתית: בסבב האלימות הבא בין ישראל לחיזבאללה, אמר הקצין, יש אפשרות שחיזבאללה ישתלט על יישוב ישראלי או על שטח ישראלי כלשהו, לפרק זמן מסוים. רמזים בכיוון הזה כבר נשמעו פה ושם (גם במאמר שפרסמתי ב"אל-מוניטור" באוגוסט 2013), אבל העלאת הנושא למעמד של כותרת ראשית בישראל מהווה סוג של קו פרשת מים. צה"ל מודע לאפשרות שחיזבאללה שינה את תורת הלחימה שלו, צבר ביטחון עצמי, מיומנות, ניסיון לחימה והוא מסוגל כעת לבצע פשיטה מזויינת אלימה אל תוך שטחה של ישראל בכוח של "בין עשרות למאות לוחמים", דברי הקצין.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
