ישיבת ועדת הפנים של הכנסת ביום שלישי (6 באוקטובר) נפתחה בסערה. הקיטור שנצבר אצל יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת מירי רגב, רק חיכה להתפרץ. את הדיון היא פתחה בהבהרה: "אני מדברת על מהגרי עבודה, לא על הפליטים. פליטים נקלוט בכל מקום במדינת ישראל - כולל ברחביה, כולל בכפר שמריהו ובמקום מושבם של השופטים". מיד אחר כך עברה רגב להתקפה אישית מלעיגה על שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, שעמד בראש ההרכב שפסל בפעם השנייה את החוק למניעת הסתננות. החוק הכשיר את כליאתם של מבקשי המקלט האפריקאים למשך שנה במתקן "חולות" בנגב.
"ההחלטה הזאת העבירה מסר לעשרות אלפי אפריקאים, בואו תחצו את הגדר... כאן זו באמת ארץ זבת חלב ודבש", אמרה רגב. היא פנתה אל אחד מתושבי דרום תל אביב, שנכח באולם, ושאלה אותו: "לך יש בן זוג? תפנה לפוגלמן שיעזור לך למצוא בת זוג... כל תושבי דרום תל אביב - אם יש לכם בעיה בזיווג תפנו לשופט! בית המשפט העליון הפך לשדכן". היא התייחסה בכך לאחד הנימוקים בהחלטה לבטל את החוק, שלפיו הכליאה הממושכת מונעת מהמסתנן למלא את חייו בתוכן ולפגוש בן או בת זוג.
ההתקפה החזיתית של רגב המחישה שלא רק גורלם של כ-50 אלף מבקשי המקלט ואף לא מצוקתם של תושבי דרום תל אביב עומדים לבדם על הפרק. מי שציפה שהרשויות יתמקדו בהתמודדות עניינית עם פסילתו החוזרת של החוק ותהה אם הממשלה תעדכן את מדיניותה, הבין מיד כי מבקשי המקלט אינם הסיפור המרכזי. 50 אלף האפריקאים הם פיונים במאבק איתנים על ערך מרכזי בדמוקרטיה הישראלית: עליונות בית המחוקקים מול עליונות בית המשפט העליון.
שר הפנים גדעון סער, שהודיע בחודש שעבר [17 בספטמבר] על כוונתו לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולהיפרד ממשרדו לאחר החגים, התחייב לפעול בכיוון הלוחמני. "פסק הדין של בג"ץ לא מאפשר למדינה להתמודד עם תופעת ההסתננות", הודיע סער לחברי ועדת הפנים. כדי להתגבר על החלטת בית המשפט הוא מבקש לעשות שימוש ב"פסקת ההתגברות" - אמצעי המאפשר לכנסת לחוקק חוק הסותר חוק יסוד (במקרה שלפנינו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) באמצעות חקיקה המוגבלת בזמן. "המילה האחרונה היא של הכנסת, והממשלה נושאת באחריות לצביונה של המדינה", פסק השר, "אסור לנו להרים ידיים".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
