"אני רוצה להסביר טוב טוב לפקידי האוצר וגם לשר האוצר... אנחנו לא אנשים פוליטיים. אנחנו בסך הכל ישראלים שרוצים קורת גג ומזון, דברים בסיסיים. אנחנו לא מבינים בכלכלה. אנחנו לא מבינים ברגולציה. אבל כדאי שאתם תתחילו להבין בגיאוגרפיה. אנחנו ניידים, משכילים, ואנחנו יודעים לעבור בין מדינות". זהו חלק מפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק "עולים לברלין" (ב-6 באוקטובר), בתגובה לניסיונות להפוך את "מחאת המילקי" שהחלה שם יום קודם, והתפשטה כאש בשדה קוצים ברשתות החברתיות, למאבק תלוש של ישראלים מפונקים המתנכרים לזיכרון השואה ומהגרים לגרמניה בעבור חיסכון של כמה שקלים.

המחאה החלה ביום ראשון, לאחר שלדף הפייסבוק של "עולים לברלין" הועלה צילום של חשבון ממכולת שכונתית בברלין. בחשבון היו נקובים מחירים של כמה מוצרים כמו מיץ תפוזים וחלב, הנמוכים בעשרות אחוזים ממחירם בישראל. את ההצגה גנב מעדן חלב דמוי המילקי - אחד המוצרים האהודים יותר של חברת שטראוס בישראל - שמחירו בישראל שלושה שקלים ובברלין פחות משקל אחד.

אף שמאז פרוץ המחאה החברתית לפני כשלוש שנים מלאו הרשתות בצילומי חשבונות מזון אקראיים מרחבי העולם, המוכיחים שבישראל הכל יקר יותר משמעותית, המילקי חולל סערה שפרצה במהרה את גבולות המדיה החדשה והשתלטה על סדר היום התקשורתי. ביום שני (6 באוקטובר), יממה בלבד אחרי פרסום פוסט המילקי בפייסבוק, לא הייתה תוכנית אקטואליה ברדיו או בטלוויזיה שהתעלמה ממנו. ברוב המקרים נערכו בכלי התקשורת השונים סקרים מהירים של מחירי מזון במרכולים בערים מרכזיות בעולם, שהראו שוב שהמצרכים בישראל בדרך כלל עולים הרבה יותר. דבר נוסף שעלה מהסיקור הזה הוא שהעיסוק ביוקר המחייה לא צפוי לרדת בקרוב מסדר היום, מה שצריך להדאיג את ראש הממשלה ובעיקר את שר האוצר יאיר לפיד – אחד מגיבורי המחאה החברתית של קיץ 2011.

אם נכונה הטענה של מפעילי עמוד הפייסבוק "עולים לברלין" ולפיד אכן חסם אותם מהדף שלו ברשת החברתית, הרי שמדובר בניסיון חסר תועלת מצדו לעצור מחאה אותנטית. דווקא הוא, שייסד מפלגה באמצעות הפייסבוק, צריך היה לבחור בדיאלוג עם ציבור המוחים ולא לנסות לגדוע את המחאה באמצעות דה לגיטימציה של מוביליה. הזעקה אמנם יצאה מברלין, אבל היא ישראלית ואמיתית. ראוי להתייחס אליה ברצינות.