איתמר ענבר, אמן צעיר שלאחרונה סיים את לימודיו ב"שנקר" – מכללה להנדסה, עיצוב ואמנות, עומד גאה מול הקיר שלו בחממת האמנים העצמאים ביריד לאמנות עכשווית "צבע טרי" בתל אביב, המתקיים זו השנה השביעית [8-4 בנובמבר].

על הקיר תלויות עבודות זכוכית מעוטרות ברישומים עדינים, ומבטו נעוץ בשתי מדבקות ירוקות שהוצמדו לשתיים מהעבודות. "נקודה ירוקה" משמעה שמישהו הביע נכונות לרכוש את העבודה. "נקודה אדומה" מסמנת עבודה שנרכשה. עבור ענבר, זו הפעם הראשונה שהוא מוכר עבודה ומכניס כסף מיצירתו האמנותית, אחרי שנים ארוכות של עבודות מזדמנות כמו רוב האמנים הישראלים בתחילת דרכם.

את העבודות הללו הציג ענבר בעבר במוזיאון הרצליה בגרסה קצת אחרת, משולבת וידיאו. אז לא הצליח למכור אפילו עבודה אחת. כעת, כשהעבודות תלויות על קיר, הפוטנציאל המסחרי שלהן גבוה יותר. "בתור אמן צעיר חשוב לי להרגיש מה זה יריד אמנות מסחרי", הוא אומר, "הכסף הוא דבר חשוב, כי אני רוצה להיות אמן ולהשקיע את הזמן שלי בסטודיו. לא רוצה לעבוד במלצרות או כגרפיקאי בעיתון".

לא פשוט להתפרנס מאמנות בישראל, שנתפסת כאן אולי כמותרות. השוק מצומצם ושייך למספר אספנים קטן, שגם הם אטמו את הכיס בשנים האחרונות. הציבור הישראלי ממעמד הביניים, שמתרגש ממילקי שעולה שני שקלים יותר מאשר בגרמניה ולא מהסס לרוץ לחנויות באלפיו כדי לרכוש "אייפון 6" במחיר שהוא מהגבוהים בעולם, לא ממהר להשקיע סכום דומה ברכישת יצירת אמנות.