"הבית היהודי כבר מזמן נפתחה לכל עם ישראל. הדיון הזה נגמר. כשיש לנו ברשימה חילונית במקום הראשון, הרב אלי בן דהאן אחריה, ולאחריהם את ינון מגל ורונן שובל, כשיש לנו אנשי צבא, כשיש לנו אשכנזים וספרדים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים - החזון כבר מתממש". כותב שורות אלה הוא יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. הן נלקחו מתוך סטטוס פייסבוק שהעלה ביום חמישי בבוקר (30 בינואר), לאחר שכדורגלן העבר אלי אוחנה הודיע על פרישתו מהמפלגה, רק שלושה ימים אחרי שבנט שלף אותו כקלף מנצח: מזרחי, ליכודניק, מסורתי, מצליחן, פופולארי וחילוני.
עבור בנט, שבחזונו האישי יהפוך הוא לראש ממשלת ישראל, אוחנה אמור היה להסתיר את פניה האמיתיים של מפלגת הבית היהודי: מפלגה מגזרית, סקטוריאלית ואשכנזית, ולסייע לו להפוך אותה לליכוד ב'. באופן הזה, בנט העריך, תחליף מפלגת הבית היהודי את הליכוד והוא יוכל לכבוש את ראשות הממשלה.
אבל חזון לחוד וסטטוסים לחוד. לא משנה כמה בנט יספר שהבית היהודי הוא מפלגת העם שיש בה הכל מהכל, ולא משנה כמה ינסה להסתיר את המתנחלים המשיחיים, ההומופובים, שתופסים מקומות מכובדים ברשימתו - השבוע התברר שיש את הבית היהודי ויש את נפתלי בנט.
פרשת אוחנה והבית היהודי היא לא סתם עוד מבוכה עבור יו"ר המפלגה. השפעתה מרחיקת לכת ותחייב אותו, כמי שמכוון אל ראשות הממשלה, לערוך שינוי משמעותי בתוכניותיו לטווח הקרוב והרחוק.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.