יאיר לפיד, מנהיגה של יש עתיד, שנכנס לפוליטיקה כשרכב על גלי המחאה החברתית של קיץ 2011, אינו מחמיץ הזדמנות להאשים את מפלגת העבודה ב"שמאלנות". בראיון שהעניק בשנת 2012 הודיע לפיד כי "אני לא חלק מגוש המרכז שמאל, אנחנו מרכז, ציפי לבני שייכת למרכז והעבודה היא מפלגת שמאל מוצהרת וסוציאליסטית". לאחר שבילה ביחד איתה חדשים ארוכים בממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל, ולמחרת היום בו התייצבה לבני לימינו של יצחק הרצוג בחודש דצמבר האחרון, הודיע לפיד כי "הבחירות לא יהיו בין ימין לשמאל, אלא בין ימין למרכז".

לבני, שעברה מהליכוד לעבודה דרך קדימה והתנועה, בורחת מהמילה "שמאל" כמו ממחלה. מי שהייתה מוכנה לוותר על יותר מ-90 אחוז מהגדה, לא מוותרת על האמצע. השרה ששימשה כעלה תאנה של נתניהו, תחת התואר ראש צוות המו"מ עם הפלסטינים, ציוותה על אזרחי ישראל עם חשיפת האיחוד: "אמרו מעתה - בבחירות האלה זה המרכז מול הימין הקיצוני". סביר להניח שהרצוג, לפחות עד הבחירות, לא יוציא מפיו את המילים "אני בשמאל".

הכוכב החדש, משה כחלון, מציג עצמו כליכוד-רטרו. "אני מרכז-ימין מתון" הכריז מנהיג "כולנו" בנאום שנשא במכללת כינרת (10 בדצמבר). "[אני] ליכודניק עם תפיסות של ליכודניק, כמו שהיה פעם בגין". לאיזה בגין הוא מתכוון? זה שהחזיר את סיני תמורת שלום עם מצרים, או זה שבנה התנחלויות שמחבלות בשלום עם הפלסטינים? בגין שרכש כבוד לחוקי הדמוקרטיה או בגין שסיבך את ישראל במלחמה ארוכה על אדמת לבנון?

הסקר החודשי מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב מדצמבר 2014 מלמד שלפיד מצליח להשתלט על עמדת המרכז בתודעה הקולקטיבית; 47% מהציבור היהודי ממקמים את יש עתיד במרכז. רק 31% מזהים את "כולנו" בראשות כחלון כמפלגת מרכז בשמאל. רבע מהנשאלים לא ידעו היכן לשבץ את מפלגתו של כחלון במפה הפוליטית. באשר למפלגת העבודה, 50% מהנשאלים סימנו אותה בשמאל, ורק 26% השתכנעו שהיא התמרכזה.