לפני כמה שנים, עוד בטרם פרץ האביב הערבי אל מחוזות המזרח התיכון והפך לחורף אפור וגשום, שוחחתי עם בכיר לשעבר בשירות הביטחון הכללי הישראלי, איש שכל חייו הוקדשו למלחמה בטרור ולהיכרות אינטימית, אישית וממושכת עם האסלאם הקיצוני. "ישראל", הוא אמר לי אז, "תהפוך מתישהו בעשור הבא לאחד המקומות הבטוחים במזרח התיכון, ואחר כך היא תהפוך לאחד המקומות הבטוחים ביותר באירופה".

ביקשתי הסבר. "אנחנו מתמודדים עם האסלאם הקיצוני כבר שנות דור", הוא אמר, "אנחנו מוכנים, מפוכחים, מבינים ויודעים מה יש מולנו. הם לא".

מי זה הם, שאלתי. "הם, זה קודם כל המשטרים הערבים המסורתיים, אבל לא רק הם. המיעוט המוסלמי באירופה ירים ראש מתישהו", הוא אמר, "כשזה יקרה, אני לא רוצה להיות שם, שערי הגיהינום ייפתחו על האירופים, שממשיכים להשתכשך בשיח זכויות האדם שלהם ולא מבינים שהאסלאם הקיצוני חי במציאות אחרת, בכללים אחרים, בפלנטה אחרת".

עמוס בידרמן, אחד הקריקטוריסטים הישראלים המצליחים ביותר בעידן הנוכחי ("הארץ"), פרסם היום [8 בינואר] טור בעמוד הראשון של העיתון תחת הכותרת "אני מפחד". "הם כבר ניצחו", כתב בידרמן, והודה שהוא לא מתקרב לנושאי אסלאם או מוחמד מאז סערת הקריקטורה הדנית [2005]. החבר'ה הרעים ניצחו אותנו ביג טיים, כתב בידרמן, "כל אירופה משקשקת מהם, וגם אמריקה. אין עכשיו בעולם קריקטוריסט או מו"ל שיעז להתעסק איתם".