חייו של זוהיר בהלול שנבחר בפריימריז של במפלגת העבודה במקום ה-17, אינם קלים. מפלגתו החדשה חברה לתנועה עם ציפי לבני ולפתע, בלי שהתכונן לכך, הוא מצא עצמו חבר ברשימה מאוחדת המכנה את עצמה "המחנה הציוני". יוסי שריד, לשעבר יו"ר תנועת מרצ והיום פובליציסט בעיתון 'הארץ' תיאר בטורו את הדילמה של ערבי שהחליט לחזק את ישראליותו של האזרח הערבי בישראל ומצא עצמו מותקף מכל עבר: "נפשו, מה מוזר, אינה 'נפש יהודי הומייה', ועינו, כיליד הארץ, אינה צופייה ל'פאתי מזרח קדימה'. כלבי הימין אצו־רצו להתנפל עליו ולהשתסות בו על נאמנותו הכפולה, שלא לומר – בוגדנותו".
בהלול עצמו, עוד לפני שהכריז על ריצתו ברשימת העבודה, הציג בפני הציבור הישראלי את תחושת האין מוצא וחוסר התקווה של ערבי ישראלי בחברה הציונית. "הו, כמה קשים חיי. נמאס לי, באמת כבר נמאס לי, להיות ערבי בארץ הקודש", הוא כתב בעיתון הארץ. "הקודש עלק. זוהי ארץ לילה ולילה, שהרי כדי לשרוד בה אני מוכרח להצטייד בעוד ועוד כישורים: לוליינות ואקרובטיקה, לדוגמה. בלי האמנות הזאת, מי יכול לחמוק מכל כך הרבה מהמורות, שרובן ככולן חשדות והאשמות?"
בהלול הוא איש תקשורת שאת עיקר הקריירה שלו עשה כשדר ספורט נערץ בקול ישראל. העברית הצחה בפיו, התלהבותו, הידע והמקצועיות שהפגין בשידורי הספורט לאורך השנים הקנו לו אוהדי ספורט רבים, שראו בו חלק בלתי נפרד מהספורט הישראלי ונכס צאן ברזל של שידורי הספורט בארץ. בעקבות המעבר שלו לפוליטיקה הוא שמע לראשונה בחייו קולות צורמים כלפיו מצידו של הימין בישראל שפקפקו בנאמנותו למדינה.
את המהמורה הגדולה הראשונה שבפניה ניצב בהלול, הוא חלף בינתיים, לאחר שרשימת "המחנה הציוני" חזרה בה מההחלטה שהתקבלה להצביע בעד פסילת מועמדותה של ח"כ חנין זועבי לכנסת הבאה. בהלול ניצל לעת עתה מהדילמה שהטרידה אותו אישית בימים האחרונים, אשר הפכה כעת לדילמה של המחנה הציוני בכללותו. בראיון לאל-מוניטור הוא אומר כי הוא חש אי נוחות רבה לגבי הסוגייה הזו, אבל באותה מידה הוא נחוש להוות גשר עבור ערביי ישראל הרוצים לחוש שייכים לחברה הישראלית.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
