ב-28 בפברואר, הגיע לשיאו המשא ומתן הארוך בין אנקרה לנציגי הכורדים, כשמנהיג הכורדים הכלוא עבדאללה אוצ'לאן יצא בקריאה לאנשיו שלו, חברי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), להניח את נשקם. בין אדריכלי התהליך הזה, בולטת במיוחד אישה כורדית: פרבין בולדאן. חברת הפרלמנט מטעם מפלגת העם הדמוקרטית (HDP) החלה את דרכה לפני עשרים שנה כעקרת בית מן הישוב. האירוע שדחף אותה להיכנס לחיים הפוליטיים היה הרצח המזוויע של בעלה ב-1994.

בולדאן נולדה וגדלה בהאקארי, בפינה הדרום-מזרחית של טורקיה ובצומת הגבולות עם איראן ועיראק. עם סיום התיכון, נישאה לדודנה סבאש בולדאן, ובני-הזוג עברו לאיסטנבול. ב-1991 נולד בנם הבכור, נצ'ירבאן. בעלה היה איש עסקים. בולדאן ניהלה חיים רגילים ופשוטים, אך הזירה הפוליטית בטורקיה געשה ורעשה, והמדינה ניסתה לכפות פתרון מזוין לבעיה הכורדית. מדיניות זו הובילה להקמתו של ארגון שנקרא הז'נדרמריה למודיעין ולמלחמה בטרור (JITEM), יחידה שנוסדה בניגוד לחוק כחלק מהמשטרה הצבאית; ארגון דומה נוסד גם בתוך המשטרה, וכלל בעיקר שוטרים מהכוחות המיוחדים. משנוצר המנגנון הזה של "המדינה העמוקה", הגיע לשיאו בשנות התשעים הסכסוך עם הכורדים - כפרים שלמים רוקנו מתושביהם ונשרפו עד עפר, ואנשים הוצאו להורג ללא משפט כמעט מדי יום.

משפחת בולדאן, שהייתה מעורבת בפוליטיקה הכורדית, נקלעה גם היא לתוך המערבולת הזו. האיומים על חייו שקיבל מדי פעם סבאש בולדאן קיבלו דמות זדונית יותר ב-4 בנובמבר 1993, כשראש הממשלה דאז טנסו צ'ילר אמרה לעיתונאים: "אנחנו יודעים מיהם אנשי העסקים הכורדיים שמסייעים ל-PKK, ונסגור איתם את החשבון". כעבור מספר חודשים, נרצח איש העסקים הכורדי בהצ'ט ג'אנטורק. גורל דומה ציפה גם ליוסוף אקינג'י ולנאמיק ארדואן.

ב-3 ביוני 1994, נחטף סבאש בולדאן בידי גברים שהציגו את עצמם כשוטרים. פרבין, שהייתה בחודש השמיני, נתקפה צירים מוקדמים מרוב חרדה. בזמן שילדה את בתה זלאל, נמצאה גופתו של סבאש בבולו, לא הרחק מאיסטנבול. על הגופה ניכרו סימני התעללות, וסיבת המוות הייתה קליע יחיד בצוואר. קרובי משפחה הסתירו את הבשורה המרה מפרבין במשך שלושת ימי האשפוז שלה בבית-החולים. הם אמרו לה שסבאש יבקר אותה בקרוב, ובמקביל הביאו אותו לקבורה.