ב-12 במארס 2002 חדרו שני מחבלים שהגיעו מלבנון לשטח ישראל באמצעות דילוג מעל גדר הגבול באמצעות "סולם טרפז", מתקן משוכלל שמסוגל לאפשר ללוחמים לצלוח גדר מבלי שנגעו בה, ובכך לשמור על גורם ההפתעה (נגיעה בגדר משדרת התראה לחמ"ל הישראלי, שמקפיץ מיד את לוחמי צה"ל לעבר המקום). "סולם טרפז" הוא מתקן השוקל בין 150 ל-200 ק"ג, והמחבלים הצליחו לגרור אותו איכשהו עד הגדר, להציב אותו, לעבור את הגדר, להסתיר אותו בשטח ישראל ולהתמקם על גבעה החולשת על צומת דרכים סמוך לקיבוץ הישראלי מצובה. שם, הם פתחו באש על כלי רכב ואזרחים ישראלים שנקלעו לאזור, הצליחו להרוג שישה ישראלים, ביניהם קצין צה"ל בדרגת סרן, ולפצוע עוד כמה ישראלים נוספים, בטרם חוסלו.

13 שנה בדיוק חלפו מאז. הפיגוע ההוא יוחס על ידי ישראל לחיזבאללה, למרות שהארגון התנער ממנו (את האחריות נטל הג'יהאד האסלאמי). היום, מצהיר חסן נסראללה בגלוי, שבעימות הבא מול ישראל חיזבאללה יכבוש חלקים מהגליל הישראלי. האזהרה הזו, שלוקה ביומרנות מופלגת, נלקחת ברצינות בצד הישראלי של הגבול. חיזבאללה לא יכול לגבור על ישראל או לכבוש אותה, אבל עם שימוש נכון באלמנט הפתעה, ריכוז כוח ומאמץ ותכנון מדוקדקים, יוכל חיזבאללה בעימות הבא להשתלט על יישוב ישראלי קטן או אפילו על כמה בתים בפאתי יישוב כזה, לפרק זמן מסוים, שנע בין כמה דקות לכמה שעות, עד שיושמד.

מהלך כזה יהדהד ברחבי המזרח התיכון כאירוע אסטרטגי. הפעם האחרונה בה הפסידה ישראל יישובים לטובת יריב ערבי, ולו לפרק זמן מוגבל, הייתה במלחמת העצמאות בשנת 1948. במלחמת יום הכיפורים פינתה ישראל ביוזמתה את היישובים ברמת הגולן, והצליחה להשתלט לאחר כמה ימים על כל שטחי הרמה בחזרה, ואחר כך לפלוש לתוך סוריה. השתלטות על יישוב ישראלי בגליל בידי חיזבאללה תהווה תקדים והישג מורלי ואסטרטגי עצום לנסראללה, גם אם היא תסתיים בגירוש או חיסול המשתלטים.

קצינים ישראלים בכירים בחזית הצפון מודעים לאפשרות הזו. אי אפשר, הם אומרים, להגן על כל נקודה בכל זמן נתון. הגזרה ארוכה, מתפתלת ומאתגרת. לחיזבאללה יכולות קומנדו לא מבוטלות וכמה יחידות שמסוגלות לחצות את קו הגבול בהפתעה, מבלי שיתגלו מראש. במצב כזה, מכיוון שצה"ל לא יכול להיות בכל מקום כל הזמן, הם בהחלט מסוגלים לקחת יישוב קטן או שכונה בפאתי יישוב לפרק זמן מסוים, אומרים הקצינים. אז מה עושים?