ככל שמתקרב מועד הבחירות לכנסת, הדיון הפוליטי על עתידה של מדינת ישראל בשנים הבאות מפנה מקום למשחקים בפאזל של הרכבת קואליציות. התרחיש המוביל הוא ממשלת אחדות שתכלול את הליכוד, המחנה הציוני וכולנו, עם או בלי יש עתיד, עם או בלי רוטציה בין ראשי המפלגות, בנימין נתניהו ליצחק הרצוג. בכירים במחנה הציוני ופרשנים ותיקים מזכירים שכל מועמד שהותיר את המפלגה באופוזיציה לא האריך ימים בלשכת יושב ראש המפלגה. אי לכך, הם מוכנים להמר שכדי להיכנס ללשכת ראש הממשלה, ולו גם ברוטציה עם בנימין נתניהו, הרצוג יהיה מוכן לעשות ויתורים משמעותיים. יש כאלה שמעריכים שהוא אפילו יהיה מוכן להסתפק בתיק החוץ כדי להימנע מעוד כמה חודשים בתפקיד יו"ר האופוזיציה.
התיקו בין הגושים הגדולים אכן עשוי לחייב את נתניהו והרצוג לצעוד שניהם מרחק רב מהמקום שבו עמדו ערב הבחירות, אל המקום שיאפשר הקמת ממשלה יציבה ומתפקדת. ואולם, גם לצעדה הזאת צריך שיהיה קו אדום. הקו האדום הזה צריך להיות הקו הירוק - נקודת המוצא היחידה של כל משא ומתן עם הפלסטינים בחסות הליגה הערבית והקהילה הבינלאומית, על הקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.
מדיניותן של ממשלות נתניהו האחרונות ועמדתו של הרצוג וחבריו במחנה הציוני רחוקות זה מזה כמזרח ממערב. כדי לסבר את העין לגבי הפער העצום הזה, הנה תשובה של הליכוד לשאלה של עלון "עולם קטן" המחולק בבתי הכנסת [בפברואר 2015], בנוגע לנאום בר אילן: "ראש הממשלה הודיע לציבור שנאום בר אילן בטל. כל הביוגרפיה הפוליטית של נתניהו היא מאבק בהקמת מדינה פלסטינית".
זאת ועוד, הגישה שלפיה עד להודעה חדשה אין לאפשר הקמת מדינה פלסטינית ולמסור לידיהם שטחים, נהפכה לעמדה הפומבית של הליכוד. בראיון לערוץ 2 בסוף השבוע האחרון [6 במארס] חזר השר יובל שטייניץ, המקורב לנתניהו, על הטענה שכל שטח שישראל תפנה ייתפס בידי המדינה האיסלאמית. הוא הכחיש ידיעות על פיהן נתניהו הסכים לחזרה לקווי 1967: ''למרות ההסכמה העקרונית לנוסחת שתי מדינות, אנחנו אומרים באופן חד וברור שבמצב היום במזרח התיכון כל נסיגה מיהודה ושומרון או מירושלים זו לא מתכונת לשלום, אלא לאסון.''
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
