הסבתות נושאות בנטל של משבר היתומים הסורים

זעתרי, ירדן - חלפו שנים מאז שדעד ובני משפחתה נמלטו מסוריה, אבל כשנכדתה שואלת אותה היכן אמה ואביה, הסבתא בת ה-60 אינה מוצאת את המילים הנכונות. למעשה, נג'ואה בת הארבע אינה יודעת שהוריה נהרגו לפני שנתיים, בהפצצות של המשטר במחוז דרעא. באותו יום נהרגו 140 איש בסך הכול, בהם גם אביה ואמה ההרה של נג'ואה.

"הם מצאו את נג'ואה מתחת להריסות של מה שהיה ביתה. היא היחידה שניצלה במתקפה ההיא על הכפר הקטן שלה. לכן אני קוראת לה הנס הקטן שלי," מספרת סבתה לאל-מוניטור, בראיון שנערך בקרוואן שלה במחנה הפליטים זעתרי, שבו לכל אחד יש סיפור על אובדן ועל צער.

דעד עוצרת לשבריר שנייה, מביטה בנכדתה ומניחה את ידה על חזה. "הלב שלי נשבר כשאני חושבת על כל אותם אנשים שהכרתי, אשר מתו," היא מספרת, ושולפת מהכיס ממחטה. היא מנגבת דמעה. כיוון שנמלטו לירדן כמעט מיד אחרי ההפצצה, היא אפילו לא הספיקה להתאבל על מות בתה.

"הייתי חייבת להיות חזקה בשביל הקטנטונת הזו," היא אומרת בקול חד, ומדליקה לעצמה סיגריה.