הקשרים ההדוקים בין ישראל לטורקיה נתפשו במשך שנים ארוכות כסיבה שבגללה ירושלים נמנעת מלהיענות לבקשות החוזרות והנשנות של הארמנים מהקהילה הבינלאומית להכיר ברצח העם, שהטורקים העות׳מנים ביצעו בהם במלחמת העולם הראשונה. לא רק שישראל עצמה נמנעה מלהכיר בכך שהטבח הזה היה מכוון ומאורגן על ידי הממשלה העות'מאנית באיסטנבול, אלא שהיא גם הפעילה את השפעתה בוושינגטון כדי למנוע הכרה כזו בקונגרס ובממשל האמריקאי - סיבה מספקת לממשלות טורקיה לשמר את הקשרים הטובים עם ישראל, שנתפשה אז באנקרה כבעלת השפעה כמעט מיסטית בבית הלבן ובגבעת הקפיטול.
כבר יותר מחצי עשור שהקשרים המדיניים בין ישראל לטורקיה מקרטעים, במרבית השנים האלה אפילו אין שגריר טורקי בישראל והשגריר הישראלי גורש בבושת פנים מאנקרה. לוביסטים פרו ישראלים כבר לא נפגשים עם שגריר טורקיה בוושינגטון, וצבא ההגנה לישראל, על כל זרועותיו, מצא חלופות ראויות ומוצלחות מבחינתו לשיתוף הפעולה עם הצבא הטורקי.
השנה מציינים הארמנים מאה שנה לרצח העם. בנסיבות שאליהן הדרדרו הקשרים עם טורקיה, זו לכאורה הזדמנות פז לממשלת ישראל להיענות לדרישה המוסרית להכיר ברצח העם הארמני, כפי שעשה לאחרונה האפיפיור וכפי שעשה הפרלמנט האירופי אחריו. עשרות אנשי רוח ישראלים בולטים חתמו בימים אלה על עצומה הקוראת לממשלת ישראל ולכנסת להכיר בג׳נוסייד הארמני.
ובכל זאת ישראל הרשמית ממשיכה להתפתל. בשבוע שעבר כתבנו כאן שבמשרד החוץ ממליצים לגלות יותר אמפתיה לסוגייה הארמנית, ושבפעם הראשונה תשגר השנה ישראל משלחת רשמית להשתתף בטקס הזיכרון לרצח העם שיתקיים בירוואן. אלא שזו תהיה משלחת זוטרה ולא מחייבת שתורכב מחברי כנסת, בבחינת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. דובר משרד החוץ, עמנואל נחשון, הציג לאל-מוניטור את העמדה הרשמית שלפיה ״עמדת ישראל לא השתנתה. אנחנו רגישים וקשובים לטרגדיה הנוראה של העם הארמני במלחמת העולם הראשונה ומגלים אמפטיה וסולידריות. עיקר המאמץ של הקהילה הבינלאומית צריך להיות מופנה למניעת טרגדיות הומניטריות בעתיד״.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
