לפעמים נדמה שהחיים אינם טובים בישראל. מערכת הבריאות על סף קריסה, מערכת החינוך בקשיים, עוד ועוד פרשיות שחיתות נחשפות והפשע המאורגן משגשג. לצד כל אלה מתמודד האזרח הקטן עם יוקר המחיה, מחירי הדיור המאמירים, משבר תעסוקה בדרום או אפליה מסוג שחווים בני העדה האתיופית.
לכן מפתיע לגלות, מדי שנה מחדש, שישראל מצויה במקום גבוה במדדי אושר ושביעות רצון בינלאומיים. השנה [2015] ניצבת ישראל במקום ה-11 המכובד במדד האושר העולמי שמפרסם האו"ם, לפני ארצות הברית (15), בלגיה (19), בריטניה (21), סינגפור (24) ומדינות רבות נוספות שאנו נוהגים להשוות את עצמנו אליהן. ה"הישג" הזה כאמור איננו חד פעמי. כך למשל, ישראל מדורגת שישית בדו"ח האושר העולמי של ה-OECD לשנת 2012, ובמקום השמיני בפרמטר ה"אושר- סיפוק מהחיים" ב"מדד החיים הטובים יותר" של ה-OECD לשנת 2013.
"מדד החיים הטובים יותר" חושף את הפרדוקס הישראלי, מכיוון שהוא מורכב מכמה פרמטרים כגון: איכות הסביבה, פרנסה, דיור, יוקר המחיה ואחרים. בכל אלה ישראל דווקא מדורגת במקום נמוך יחסית. כשמוסיפים לכך את האיום הביטחוני שמלווה אותנו כל העת – מנהרות חמאס בדרום או עימות קרוב עם חיזבאללה בצפון בתוספת הגרעין האיראני והשתלטות דאע"ש על סוריה – לא ברור כיצד ייתכן ששנה אחרי שנה אנו מספרים לכולם שאנחנו בעצם מאושרים.
המומחים דווקא לא מופתעים. לפרופ' גד יאיר, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ומחבר הספר "צופן הישראליות", יש לא מעט הסברים לאושר הישראלי. לדבריו, דווקא מצבן הקשה של המדינות השכנות לנו מעצים את ההיבטים החיוביים של ישראל. "אנשים רואים מה קורה בסוריה", הוא אומר, "ומרגישים שסך הכל מצבנו טוב".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
