ביום שני השבוע [18 במאי] התכנסה כנסת ישראל לישיבה הרשמית הראשונה מאז הצגת והשבעת ממשלתו החדשה של בנימין נתניהו, ושריה החלו לנסות להסתגל למציאות הפוליטית החדשה והלא קלה שנכפתה עליהם. מכיוון שהרוב עליו נשענת ממשלת נתניהו הרביעית הוא מינימלי (61 ח"כים תומכים בקואליציה ו-59 באופוזיציה), ייאלצו השרים וחברי הכנסת של הקואליציה להיות מרותקים ארצה, מוכנים להצבעה בכל רגע נתון במליאת הכנסת.
עד היום, היה בפרלמנט הישראלי נוהג של "קיזוזים", ח"כ מהקואליציה יכול היה לצאת למסעות לחו"ל או להיעדר מהמליאה כאוות נפשו אם רק ניפק שם של ח"כ מקביל מהאופוזיציה שהסכים "להתקזז" איתו, קרי להיעדר מהישיבות וההצבעות במקביל אליו. נכון לעכשיו, כל הקיזוזים בטלים, היציאות נעצרו, כולם, כולל כולם, מרותקים למליאה במאזן אימה שברירי ונדיר. חבר הכנסת איתן כבל, יו"ר סיעת המחנה הציוני המונה 24 ח"כים, אמר ביום שני שאין לו כוונה להקים "ועדת חריגים הומניטארית" כדי לאפשר לח"כים האומללים יציאות מהארץ. "הם בקואליציה", אמר כבל, "צריכים לנצח כל הצבעה. אנחנו באופוזיציה צריכים לנצח רק הצבעה אחת כדי להפיל את הממשלה, ואנחנו נעשה את זה".
האמנם? שאלת השאלות היא מהי תוחלת החיים הצפויה של ממשלת נתניהו המצומצמת, המתקיימת על חוט השערה של חבר כנסת בודד, וכבר מאוימת מהעובדה שהשר הכי פופולארי ובכיר בליכוד, גלעד ארדן, נשאר בחוץ ומשמש אופוזיציה של איש אחד לראש הממשלה? ובכן, תלוי את מי שואלים.
האופוזיציונר הטרי ח"כ אביגדור ליברמן אמר בשיחות סגורות ביום שני, שהממשלה תיפול מהר מכפי שנדמה, "תוך חודשים, מכסימום שנה". שאלה מסקרנת נוספת היא כמה זמן ייקח לליברמן להתעייף מהחיים המתסכלים באופוזיציה, אחרי שהתרגל לכהונה מרופדת ורבת שנים במשרד החוץ המפנק. ליברמן נשבע, בינתיים, שהוא נהנה מכל רגע. היצרים שדחפו אותו לנקום בראש הממשלה נתניהו ולהביא להפלתו עדיין קיימים, ובמלוא עוזם. אין לליברמן כוונה לוותר, הוא מציג אלטרנטיבה לנתניהו מימין ומחכה לו בפינה. הבעיה היחידה היא, שהפינה הזו חשוכה, דלה ומשעממת.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
