השגת מרואיינים לכתבה הזו הייתה אתגר קשה במיוחד. בישראל ישנן לא מעט משפחות מעורבות, שבהן בן זוג אחד יהודי והאחר הוא מוסלמי, אבל רבות מהן חוששות לפתוח צוהר לחייהן המסקרנים. בימים אלה במיוחד, כשהרחוב הפך למעין ג'ונגל והשנאה מפעפעת ומעוורת רבים מאזרחי המדינה בני שתי הדתות; המשפחות האלו מעדיפות להסתגר עד יעבור זעם.
"כולם מפחדים עכשיו, זה לא משהו שאפשר להסתיר", אומר עלא אגבריה לאל-מוניטור. הוא נשוי להגר, יהודייה, והשניים הורים לבת צעירה. בניגוד למשפחות מעורבות רבות המתגוררות בערים מעורבות, הגר ועלא גרים בעיר הערבית אום אל פאחם. "אני עובד עם יהודים, ואני לא חושש שמשהו יקרה במקום העבודה", הוא אומר, "אבל בדרך לעבודה, באוטובוס, הכל יכול לקרות. אני חושש שמישהו ייפגע לידי. מאז החלו האירועים אני מעדיף לנסוע באוטו עם חברים ולא באוטובוס".
לדבריו, גל הטרור הנוכחי לא משפיע על קשריו עם חבריו ועמיתיו לעבודה היהודים, אם כי אנשים חוששים לבקר אותו בביתו והוא מבין אותם. "היו כאן יידויי אבנים ולכן אני לא אגיד 'בואו עכשיו לאום אל פאחם' כי זה יישמע יהיר. אבל אני חושב שעוד מעט המצב יירגע", אגבריה מסביר.
גם תמר, שמתגוררת עם בעלה יוסוף (שמות שניהם בדויים) ושלושת ילדיהם בעיר המעורבת יפו, חוששת נוכח המצב, אך לאו דווקא מפיגוע טרור של מחבל ערבי. לדבריה, באזור מגוריה התיישבו לפני כמה שנים מתנחלים מההתנחלות בת עין, ומשהחל גל הטרור הנוכחי הם היו מעורבים במהומות בעיר [6 באוקטובר]. "במהומות האלה היו מעורבים יהודים, ערבים וחיילי משמר הגבול", היא מספרת לאל-מוניטור. "אנחנו שמענו הכל. אם אני מפחדת אז זה דווקא מהם (היהודים). עכשיו אני נועלת את הדלת וזה משהו שלא עשיתי כבר הרבה זמן. אני גרה כאן כבר עשר שנים ומכירה המון אנשים, אבל עכשיו אני מרגישה פה יותר פגיעה. זו תחושה לא נעימה".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
