כאשר נשאל שר הביטחון משה בוגי יעלון מדוע ישראל מחזירה לפלסטינים את גופות המחבלים שביצעו פיגועים בגל הטרור האחרון, ואינה דורשת את החזרת גופותיהם של חללי צה"ל אורון שאול והדר גולדין ז"ל, שנפלו בעזה במהלך מבצע "צוק איתן" [2014], הוא השיב כי "ישראל אינה סוחרת בגופות". אחד המתנגדים להחזרת הגופות הינו ראש השב"כ לשעבר ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), שאמר בראיון לגלי צה"ל כי אפשר היה להשתמש בהן כקלף מיקוח להחזרת נעדרים ושבויים.

השארת הגופות בידי ישראל כקלף מיקוח, לא הייתה מקדמת משא ומתן עם חמאס שיוביל להחזרת גופות חיילים המוחזקות בעזה. מנהיג התנועה ח'אלד משעל שב והכריז השבוע [4 בנובמבר], כי לא יתקיים עם ישראל כל הסדר עד שישוחררו כל עצורי עסקת גלעד שליט. דרישה זו השמיע איסמעיל הנייה כבר בחודש יולי האחרון, לאחר שנודע על החזקתם של שני אזרחים ישראלים בידי חמאס בעזה (אברהם מנגיסטו וצעיר מהפזורה הבדואית ששמו אסור לפרסום).

לאחר חטיפתם [ורציחתם] של שלושת הנערים נפתלי פרנקל, גיל-עד שאער ואייל יפרח בחודש יוני 2014, עצר צה"ל במבצע לילי 54 פלסטינים – כולם אסירים ששוחררו תמורת החייל גלעד שליט ב-2011. שחרורם בזמנו של האסירים סיכם משא ומתן ארוך ומורט עצבים, שנמשך יותר מחמש שנים. באותם ימים נשמעה ביקורת ציבורית נוקבת על כך שישראל חורגת מקווים אדומים שהציבה בעבר, ומסכימה לשחרר אסירים עם דם על הידיים, כלומר אסירים שביצעו פיגועי רצח בישראלים. אבל העסקה אושרה על ידי הממשלה ובוצעה. ישראל עמדה בתנאי העסקה ושחררה 1,027 אסירים, חלקם גורשו לעזה או למדינות אחרות. חלקם – מטבע הדברים מדובר באסירים הפחות כבדים בעסקה, שוחררו לבתיהם בגדה, ובהם אותם 54 האסירים שנעצרו מחדש ב-2014, ושוהים מאז ועד עתה בכלא הישראלי.

מעצרם היה כאמור המהלך הראשון שביצעה ישראל עם היוודע דבר חטיפת שלושת הנערים, על אף שאיש מהם לא היה קשור אליה. לציבור הישראלי, שעקב אז בדאגה אחר החיפושים הנרחבים, הוסבר כי מעצרם נועד להפעיל לחץ על חמאס במטרה להשיג מידע על מקום הנערים. היום כבר ידוע, כי שעות לאחר החטיפה ההערכה במערכת הביטחון הייתה שלא ניתן יהיה לאתר את הנערים בחיים. זאת, נוכח שיחת הטלפון שביצע אחד החטופים למשטרה ובה הוא נשמע לוחש כי נחטפו ולאחר מכן נשמעו צרור יריות וזעקות כאב.