שרת המשפטים איילת שקד היא פוליטיקאית פקחית, מיומנת ובעלת הבנה בתקשורת. לכן היא ידעה לנצל לטובתה את הנאצות שכתבו עליה בפייסבוק שני מרצים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במחאה על חוק העמותות שיזמה. כך היא הפכה ממוקד של ביקורת חריפה לקורבן של תקיפה ציבורית אלימה.

אופן המחאה של שני המרצים נגד שקד והחוק שלה מעיד על בעיה קשה בשיקול הדעת שלהם, והשפה שהם השתמשו בה בלתי נסבלת. מרצה למדע המדינה אינו יכול להרשות לעצמו לכנות את שרת המשפטים "חלאה ניאו-נאצית", כפי שעשה הד"ר עופר כסיף, שהאשים את שקד באחריות "לפשיזציה של ישראל". הוא עשה זאת כששיתף פוסט אחר, של הפרופ' עמירם גולדבלום מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה הירושלמית, שבו נכתב כי ידייה של שקד "מלאו דם". גולדבלום הזכיר בפוסט שאיש העסקים היהודי-בלגי סרג' מולר, שלדבריו [לכאורה] "מכר נשק לרוצחים בסיירה לאון ולקרטל הסמים בקולומביה", היה בין התורמים לקמפיין הפריימריז של שקד בבית היהודי.

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה בתחילת השבוע (27 בדצמבר) את הצעת החוק, שמחייבת נציגי עמותות הנשענות על מימון זר לענוד תג מיוחד בכנסת המציין זאת. בעמותות האלה טוענים כי מטרת החוק היא להקשות על פעולתן. על פי ההצעה של שקד, עמותות שלמעלה ממחצית מתקציבן מגיע מחוץ לישראל יחויבו לכתוב זאת בפרסומים ובדו''חות שהן עורכות, המיועדים לציבור או זמינים לו. בנוסף, בכל פנייה לנבחר ציבור ובכל דיון שבו נערך פרוטוקול, יצטרכו נציגי הארגון לציין שהם מקבלים מימון ממדינה זרה. עמותות שלא יעמדו באחד התנאים הללו ייקנסו בסכום של 29 אלף שקל. בין הארגונים שעשויים להינזק מהחוק נמצאים שוברים שתיקה ובצלם , שעוסקים בבקרה ולעיתים מבטאים ביקורת, אם על הצד הישראלי ועם על רמת שמירת זכויות האדם של הפלסטינים.

אפשר להבין את תסכולם של שני המרצים נוכח ההתקדמות בהליכי החקיקה של אחד החוקים הציניים ביותר שידעה הכנסת, חוק שנודף ממנו ריח עז של רדיפה פוליטית נגד מי שמאיים על שלטון הימין או מבקר אותו. זו אינה הפעם הראשונה שבה שקד מנסה להעביר חוק מסוג זה. היא עשתה זאת פעמיים קודם לכן כחברת כנסת בבית היהודי, וכעת כשרת משפטים היא הצליחה סוף-סוף לסמן וי על חוק שיזכה אותה ודאי בנקודות זכות בקרב מצביעיה (בכפוף להצבעות בכנסת).