ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם יצא מרוצה מפגישתו האחרונה עם נשיא ארה"ב ברק אובמה (9 בנובמבר), אבל שותפיו לקואליציה דאגו לצנן את התלהבותו. נתניהו דיבר בפסגה בוושינגטון על מחויבותו לרעיון שתי המדינות. יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שמתחרה עם נתניהו על קולות הימין, חושב שזהו רעיון בלתי לגיטימי ותומך בסיפוח חלק מהשטחים למדינת ישראל. "כשראש הממשלה תומך במדינה פלסטינית - זאת לא ממשלת ימין", אמר בנט בפגישה עם פעילי מפלגתו.
בנט אינו היחיד שתומך בעמדה זו. גם בליכוד של נתניהו יש מי שבעדה. אם בעבר המחנות הפוליטיים נחלקו בשאלת אופן מימושו של רעיון שתי המדינות והאם יש פרטנר אמין לכך בקרב הפלסטינים, היום מי שמעלה על דל שפתיו את צמד המלים "שתי מדינות" נחשב לשמאלן קיצוני. זהו עוד ביטוי להקצנה בחברה הישראלית.
כשמקשיבים לשיח הציבורי בישראל, נדמה שהציבור נחלק כיום בין שתי עמדות קיצוניות, מימין ומשמאל, ושהפער האידאולוגי ביניהן מתרחב והולך. עם זאת, ישנו רוב דומם של אזרחים שקולם נאלם. זהו המיינסטרים הישראלי, אנשי המרכז, אלה שנעדרים מהרשתות החברתיות ומהמרחב הציבורי.
"הטווח של מה מותר ומה אסור לומר ברשתות החברתיות מאוד הצטמצם, מאז 'צוק איתן'", אומרת המומחית לפוליטיקה של המידע, הפרופסור קרין נהון מבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה ומאוניברסיטת וושינגטון. "בעיניי, הרשתות הן מראה של המציאות. ישנם כמה שיקופים לכך, למשל, הקריאה לפיטורים של אנשים בעקבות דברים שכתבו ברשת. ראינו גם זליגת אלימות מהרשת לרחוב: בתקופת צוק איתן הגיעו ימנים להפגנות [של השמאל] נגד המלחמה, והיכו מפגינים".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
