במשך יותר משני עשורים עוקב אפרים סנה, השר לשעבר ממפלגת העבודה, בדאגה אחר פרוייקט הגרעין האיראני. כחבר ועדת החוץ והבטחון בשנת 1992, הוא הסב את תשומת ליבו של ראש הממשלה, יצחק רבין, לשאפתנות האיראנית לפתח פצצה גרעינית. מאז, בכל תפקידיו, גם כסגן שר הבטחון לא הרפה מהנושא והתעמק בו. בראיון לאל-מוניטור, ביום הסרת הסנקציות על איראן [17 בינואר], הוא מתאר תמונה קודרת של משמעות "הנצחון האיראני" על שלום העולם, ומגדיר זאת כיום שחור לאנושות בכלל, לא רק לישראל.

אל-מוניטור: הסנקציות הכלכליות על איראן הוסרו רק לאחר שנמצא כי היא מילאה את חלקה בהסכם, מדוע אתה עדיין מוטרד?

סנה: כי כשמכניסים את אחד המשטרים האפלים והחשוכים ביותר עלי אדמות אל משפחת העמים, ופורסים בפניו שטיח אדום – זהו יום שחור לאנושות. המשמעות היא שיש אובדן דרך מוסרי של הקהילה הבינלאומית, של הדמוקרטיות החשובות ביותר, שלא היה להן אומץ להתעמת מול המשטר הזה והן העדיפו לעשות איתו פשרה שמספקת את רוב תאוותו.

מה שלא כולם מבינים זה שעבור האיראנים הגרעין אינו מטרה, אלא אחד האמצעים להפוך לכוח גלובלי. ברגע שהאיראנים השיגו את מבוקשם והסנקציות הוסרו, הם פשוט ימתינו עם הגרעין. השגתו מבחינתם רק מתעכבת בדרך למטרה האסטרטגית שלהם.