בעקבות אישור תקציב המדינה לשנים 2015-2016 [19 בנובמבר] ובהתאם להסכמים הקואליציוניים בין הליכוד למפלגות החרדיות, עלה לאחרונה באופן משמעותי תקציב התמיכות בישיבות (מכללות לימוד לרווקים) ובכוללים (מכללות לימוד לנשואים). תקציב זה קוצץ בממשלה הקודמת בלחץ מפלגת "יש עתיד".
תקציב הישיבות והכוללים, שבא לידי ביטוי כמלגת קיום חודשית ללומדים, גדל עבור תלמיד ישיבה מ-310 שקלים בחודש (בינואר 2015) ל-477 שקלים, ועבור אברך (תלמיד כולל) מ-558 שקלים בחודש (בינואר 2015) ל-858 שקלים. באופן תקדימי, הצליחו החרדים לגרום לכך שהמלגות המעודכנות ישולמו רטרואקטיבית מתחילת 2015, וכך יצא שלאחרונה קיבלו תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים מענק השלמה חד פעמי לשנת 2015 בסך 1,477 שקלים (תלמיד ישיבה), או 2,658 שקלים (אברך).
מפעל הכוללים והישיבות מהווה את הציר המרכזי עליו סב המגזר החרדי כולו. כל נער חרדי נכנס בגיל 13 לישיבה ממנה הוא יוצא רק לאחר נישואיו בסביבות גיל העשרים לטובת לימודים בכולל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים 2013/14 למדו בישראל כ-83,000 אברכים. עבור רובם הלימודים יימשכו כשנה עד שלוש שנים, אז הם עוזבים את הכולל ויוצאים לעבוד. מיעוטם יישאר להמשיך ללמוד.
ברוב הכוללים קיים משטר לימוד זהה, אך המוסדות הללו נבדלים זה מזה בשיטות הלימוד ובתחומי הלימוד שלהם. החלוקה העיקרית היא לכוללים שלומדים בהם "תלמוד בבלי" (הגותם של חכמי ישראל מהמאות 5-3) ולכוללים שלומדים בהם "שולחן ערוך" (סדרת ספרים מהמאה ה-15 המגבשת את הלכה היהודית). בקרב הכוללים של התלמוד הבבלי, קיים תת זרם של לימוד בשיטה הקלאסית לפי סדר הדף, ותת זרם אחר של לימוד בשיטה העיונית המתמקדת בחקר סוגיות תלמודיות – תחום הנחשב ליוקרתי יותר. גם במקצועות ההלכה קיימים כוללים מסוגים רבים, החל מכאלו שמתמקדים בהלכות שבת, כשרות ודיני משפחה, וכלה בכוללים שמעניקים הסמכה לדיינות ולרבנות, כאשר דיינות נחשבת גם היא לתחום יוקרתי מאוד. קיימים מעט כוללים, בעיקר אלו הוותיקים, שיש בהם לימוד חופשי ללא הנחיות אחידות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
