בשקט ומתחת לרדאר התקשורתי בישראל, חדר ח"כ ד"ר אחמד טיבי בשבוע שעבר [4 בפברואר] לקודש הקודשים של הנכס האסטרטגי החשוב ביותר לאמריקה: הבית הלבן, מחלקת המדינה וגבעת הקפיטול בוושינגטון. ככל הזכור, מפגשים מהסוג הזה לא התקיימו בדרגים כאלה ובאינטימיות כזו בין גורמי ממשל אמריקאים לבין חבר כנסת ערבי-ישראלי. מעמדו המדיני של טיבי, הפופולאריות שלו ברחוב הערבי-ישראלי והניכור הבולט בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה סייעו, בוודאי, לתיאום המפגשים הללו.

טיבי שוחח עם בני שיחו האמריקאים על מצבם של ערביי ישראל, המהווים מיעוט בן כ-20% מאוכלוסיית המדינה, ומתח ביקורת חריפה על מדיניותה של ממשלת נתניהו, אותה כינה "הממשלה הישראלית הקיצונית ביותר אי פעם, עד כדי כך שהאדם המתון ביותר בה הוא נתניהו עצמו".

אחרי הבחירות האחרונות בישראל [מארס 2015], מתח ממשל אובמה, וגם הנשיא עצמו, ביקורת חריפה על אמירותיו הגזעניות של ראש הממשלה נתניהו כלפי הציבור הערבי ("הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות"). נתניהו מיהר להתנצל, אך האמריקאים הדגישו כי לאמירות אלו עלולה להיות השפעה על מדיניותם. כעת, כנראה, יוצאת ההשפעה הזו לאור, בזימונו של טיבי, אחד המבקרים החריפים ביותר של נתניהו, לשיחות בבית הלבן. במקביל מתברר שהדיונים בין ישראל לארה"ב על חתימת מזכר הבנה וסיוע לעשור הקרוב תקועים.

ח"כ טיבי ניאות להעניק לאל-מוניטור ראיון טלפוני מוושינגטון. מסעו האמריקאי נמשך למעלה משבוע. בבית הלבן הוא פגש את רוב מאלי (יועצו הבכיר של אובמה לענייני המזרח התיכון) וצוותו, במחלקת המדינה פגש את פרנק לוונסטיין, השליח למזרח התיכון, וגם את כריס הנזל, ראש דסק המזרח התיכון. על הגבעה נועד טיבי עם כמה מחוקקים בכירים.