חיפוש בגוגל של צירוף המלים ״Soldier + Hebron + Shot + Wounded + 24.3״ העלה אתמול (28 במארס) יותר מ-110 אלף אזכורים. כמעט באותה שעה שבה הסרטון המצמרר, שמתעד את הוצאתו להורג לכאורה של מחבל פלסטיני פצוע על ידי חייל ישראלי, הופץ ברשתות החברתיות ופורסם באתרי האינטרנט, ספגה ישראל מהלומה דיפלומטית–מוראלית נוספת. המועצה לזכויות אדם של האו"ם החליטה לגבש רשימה שחורה של כל החברות הישראליות והבינלאומיות שפעילות באופן ישיר או עקיף בהתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן. המהלך הזה חמור יותר מהחלטת האיחוד האירופי [נובמבר 2015] לסמן מוצרים ישראלים המיוצרים מעבר לקו הירוק. החלטת המועצה בז'נבה כוללת לא רק גינוי להתנחלויות, חזרה על הקביעה שהן בלתי חוקיות לפי הדין הבינלאומי וקריאה להימנע מהענקת סיוע להן בכל דרך - אלא גם אזהרה לחברות ולאנשי עסקים, כי מעורבות בעסקות כלכליות בהתנחלויות עלולה לסבך אותם בהפרת זכויות אדם.
בתגובה הפאבלובית שפרסמה לשכת ראש הממשלה באותו יום, נאמר כי המועצה לזכויות אדם "נהפכה לקרקס אנטי ישראלי". ברם, בניגוד לרושם שנתניהו ניסה לשווק, שלפיו בסך הכל מדובר בעוד מופע מכור של "קרקס", ההחלטה מסמלת שלב נוסף בהידרדרות יחסי החוץ של ישראל. אף מדינה, כולל גרמניה - מבצרה הדיפלומטי הבטוח ביותר של ישראל -לא התנגדה להחלטה. 32 מדינות הצביעו בעדה ו-15 מדינות נמנעו. בין הנמנעות, בנוסף לגרמניה, מדינות מרכזיות באיחוד האירופי כגון צרפת, בריטניה, בלגיה, הולנד ופורטוגל. ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) הגדירה את הימנעותן של המדינות הקרובות ביותר לישראל "קריסה מדינית דרמטית".
הידרדרות מעמדה הבינלאומי של ישראל אינו נושא שמפיל ממשלות בירושלים. מה שמטריד את הישראלים הוא המשכנתא שלקחו לדירה או תשלומים אחרים. המעבר מהגדה לישראל של חברות כמו "סודה סטרים", "בייגל את בייגל", "מולטילוק", "יינות ברקן" ובקרוב גם מפעל הקוסמטיקה "אהבה", בעקבות סימון המוצרים וסימני החרם, לא תוציא המונים לרחובות. מעטים יטרחו לעיין בתחקיר העדכני של ארגון "גוש שלום", שגילה כי רשימת הבורחים מהשטחים מתארכת, וכוללת את מפעל "תה עדנים" שהסתלק מהתנחלות עפרה; חברת "אינטרקוסמא קוסמטיקה" שעברה מאזור התעשייה עטרות לאשדוד; "איקו עיצובים" שעברה מברקן למפעלים באשדוד ונשר; "מ.ב.ט", השייכת לענקית התרופות טבע, שנדדה גם היא בלאט מאזור התעשייה עטרות לבית שמש; וחברת הטקסטיל "דלתא" שהעתיקה משם את מחסניה לאזור התעשייה קיסריה.
התחקיר של גוש שלום חושף כי בצד תהליך העתקת המפעלים אל תוך תחומי הקו הירוק מתקיימת תופעה של טשטוש הקו הירוק והטעיית הצרכנים. התופעה רווחת במפעלים בהתנחלויות העוסקים ביצוא לחו"ל או מקיימים קשרים בינלאומיים. התחקיר מזכיר את תמר מג'הול של חברת "נהר הירדן", חברת ייצור השמיכות "פריד", רשת הרהיטים "ביתילי", ומפעל "כתר פלסטיק". כל אלו אינם מזכירים בשום מקום את מקום הייצור של מוצריהן. דיפלומט אירופי בכיר אמר השבוע לאל-מוניטור כי במדינות אירופה מכירים זה מכבר את תרגילי ההתחמקות הללו. לדבריו, הם גורמים לכך שצרכנים מדירים את ידיהם מכל מוצר ישראלי במדפי הסופרמרקט, שמא מסתירים מהם שמוצאו בשטחים הכבושים. אף שממשלות אירופה לא הכריזו חרם רשמי על סחורות מישראל, וככל הנראה לא יעשו כן בעתיד הנראה לעין, נתוני בנק ישראל מצביעים על מגמת ירידה ביצוא הישראלי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
