ניסיון להזמין את אחת מ-11 הבקתות המפנקות במתחם "מידברא" שביישוב צוקים בערבה התיכונה לקח אותי כמעט שלושה חודשים קדימה. עד אז, הכל תפוס. מאה אחוז תפוסה בסופי-שבוע, תשעים אחוז תפוסה באמצע השבוע. "כך זה לאורך כל השנה", מעיד רני שיראי, ממפעילי המתחם. וזה לא דבר של מה בכך. בחודשי הקיץ הטמפרטורות בערבה יכולות להגיע עד 45 מעלות. בלב המדבר, זו לא נשמעת אטרקציה. "אנחנו מעבירים את החוויה המדברית בתנאים טובים. המקום רחוק מאה ק"מ מכל עיר, השמיים זרועי כוכבים. אין רעשי רקע", מסביר שיראי את ההצלחה. והיא לא רק שלו.
צוקים הוקם לפני כעשר שנים כיישוב שעיקר פרנסת תושביו היא מתיירות, באזור שכולו חקלאי. במועצה האזורית ערבה תיכונה שבעה יישובים, חמישה מהם חקלאיים. גם רוב היישובים במועצה השכנה מדרום, חבל אילות, עוסקים בחקלאות. אבל השנים האחרונות לא האירו פנים לחקלאי הערבה והם נאלצו למצוא אפיקי פרנסה נוספים. קובי דרשר למשל, סגר את החממות שלו לאחר 25 שנים של גידול פלפלים, בעיקר ליצוא, והשאיר לעצמו מטע תמרים קטן. במקום זה, הוא פתח את חאן האירוח "שירת הערבה".
"גידלנו תוצרת מעולה", הוא מספר לאל-מוניטור, "אבל בשנים האחרונות משלמים לנו פחות עבור קילו תוצרת. שערי החליפין יורו-שקל ירדו, פערי התיווך גדלו, יש מזיקים, פגעי מזג אוויר, מלחמות, מדיניות מיסוי מקשה של הממשלה, תשומות וחומרי גלם שמתייקרים – ומחיר הקילו נותר יציב". בנוסף לכל אלה קריסת הרובל המפתיעה פגעה אנושות בחקלאי הערבה מכיוון שהגידול העיקרי, פלפלים, יוצא בעיקר לרוסיה. בבת אחת קרס השוק הזה.
"יש פה חקלאים שנשארו בלי כלום. אנשים הפסידו 600 אלף שקל בשנה האחרונה, ונאלצו למכור את המשק, נותרו בלי פנסיה, חלקם כבר מבוגרים מכדי להחזיר לעצמם את ההפסדים", אומר דרשר. גם הוא היה מעדיף להמשיך לגדל פלפלים, אבל הקשיים הכריעו. דרשר עוד לא מתפרנס מהחאן, אבל הוא מלא תקווה. כמו רבים משכניו, הוא בטוח שמה שנראה עכשיו כפריחה תיירותית של אזור שפעם נחשב נקודת עצירה אקראית בדרך לאילת, הוא רק תחילת התהליך.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
