הסערה המדינית שפרצה ביום ראשון (1 במאי), בעקבות הדיווח ב"דר שפיגל" על ייאושה של הקאנצלרית אנגלה מרקל מראש הממשלה בנימין נתניהו ומהמשך הבנייה בהתנחלויות, אינה פוגעת בו פוליטית, אלא ההפך. כל מי ששוחח בשנתיים האחרונות עם בכירים בממשל הגרמני יודע שהדיווח בדר שפיגל, שבינתיים הוכחש ורוכך על ידי גורמים בסביבתה של הקאנצלרית, משקף היטב את המציאות. בגרמניה, בת בריתה החשובה ביותר של ישראל באירופה, מרגישים שנתניהו מוליך אותם שולל ומתייחס אליהם כאל מובן מאליו בזמן שהוא ממשיך לחזק את מפעל ההתנחלויות.
את הדברים האלה פוליטקאים ישראלים בכירים - גם בימין - שומעים כבר תקופה ארוכה. הם נשמעים כמו קריאת מצוקה מצד ידידת אמת של ישראל שמחויבת ליחסים האלה בעבותות של מחויבות היסטורית ורגשות אשם. לכן הדיווח בעיתון הגרמני לא התקבל בהפתעה. הוא נראה כהמשך ישיר לקולות הייאוש שכבר נרשמו, וכעוד עליית מדרגה בלחץ על ישראל להתניע מחדש תהליך מדיני עם הפלסטינים, או לכל הפחות לעצור את הבנייה בגדה המערבית.
גורם מדיני בכיר אמר לאל-מוניטור: "אני מכיר את הדיבורים האלה לא מהיום. לי נראה, שמטעמים דיפלומטיים טקטיים ומתוך רצון לא לחולל כעת משבר ביחסים, בעיקר ערב יום השואה [ב-5 במאי] שהוא יום טעון ביחסים בין המדינות, הגרמנים שיגרו הכחשות. אבל לא רחוק הרגע בו המשבר הזה יפרוץ. זה עניין של זמן. גם מרקל לא תוכל לבלום את זה לנצח״.
אולם גם אם מדובר בדרמה מדינית, ברמה הפוליטית הפנימית בישראל, אין לאירוע הזה השפעה של ממש על נתניהו ועל ממשלת הימין שבראשה הוא עומד - בטח שלא השפעה שלילית. כשנתניהו מותקף על קיפאון במשא ומתן עם הפלסטינים, בעיקר על ידי מדינות אירופה ובוודאי בתקופה של גל טרור מתמשך, הדבר רק משרת את האסטרטגיה הציבורית שלו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
