שתי ידיעות חשובות פתחו את מהדורות החדשות ביום חמישי (2 יוני) בערב. תחילה דווח שהפרלמנט הגרמני החליט להכיר בטבח הארמנים במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים העותמאנים, כרצח עם (ג'נוסייד). ההחלטה התקבלה ברוב קולות של חברי הפרלמנט מכל המפלגות, ובראשם נציגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית בהנהגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל. בתגובה לכך החזירה אנקרה את שגרירה בברלין להתייעצויות. הידיעה השניה בישרה על פריצת דרך במשא ומתן בין ישראל לטורקיה, ליישוב משבר המרמרה והקלות בסגר על עזה. בירושלים מעריכים שהשגריר הטורקי יוחזר בקרוב לתל אביב.

בתגובה להחלטת הפרלמנט הגרמני האשים שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו את גרמניה ב"הכפשה חסרת יסוד״ של ההיסטוריה של עם אחר. הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו שגרמניה עושה זאת כדי "לסגור את העמודים האפלים בהיסטוריה״ שלה. מדינת היהודים, זו שההיסטוריה של גרמניה רוויה בדמם של בני עמה, מסתפקת במונח הצמחוני יותר,"טרגדיה", ביחסה לאסונו של העם הארמני. זאת אף זאת, ישראל גייסה את יהדות ארה"ב לסיכול ממוקד של הכרה אמריקאית בג'נוסייד שהטורקים ביצעו בארמנים.

באוקטובר 2007, שבועות אחדים לפני ההצבעה בקונגרס, הודיעה "הליגה נגד השמצה", אחד הארגונים היהודיים הבולטים בארה"ב, על שינוי עמדתה בנושא הרגיש הזה והסכימה שטבח הארמנים הנו רצח עם. רג'פ טייפ ארדואן, אז ראש הממשלה של טורקיה, התקשר בזמנו לנשיא שמעון פרס וביקש את התערבותו. בעקבות פנייתו של פרס חזרה בה "הליגה" ופרסמה נוסח מרוכך של ההודעה המקורית.

בישיבה מיוחדת שקיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביולי 2015 לציון מאה שנה לטבח, אמר היו"ר ח"כ יעקב מרגי כי "חובה על העם היהודי להזכיר את הרצח שבוצע בעם הארמני, כדי לחנך את הדורות הבאים ולהבין את התהליכים ההיסטוריים שימנעו רצח עם נוסף". חבר הכנסת מש"ס קרא לממשלה להכיר ברצח העם הארמני ולמליאת הכנסת לקיים דיון ולקבל החלטה היסטורית, המתבקשת על פי סולם הערכים היהודיים. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד הבטיח כי "ישתדל לקדם את הנושא וכולי תקווה שחברי הכנסת יידעו איך להצביע ברגע האמת". הרגע הזה טרם הגיע. ספק אם יגיע בעתיד הנראה לעין. כפי שאמר נציג משרד החוץ עודד יוסף, שהשתתף בדיון, "העיסוק במונח הוא פוליטי ומסית אותנו מהתייחסות לבעיה".