הזינוק העקבי בעשור האחרון במחירי הדירות בישראל הוא אחת הבעיות המשמעויות ביותר בפניהן ניצבים צעירים במדינה. רבים נואשו כבר מזמן מרכישת דירה נוכח מחירי הדיור הגבוהים, אך בשנים האחרונות הם מגלים כי גם האופציה של מגורים בשכירות הפכה למשימה קשה ומתסכלת. זאת ועוד, נדמה כי מחירי הדירות להשכרה יצאו מכלל שליטה ועולים כל הזמן, כשציבור השוכרים מושפע באופן שלילי מחוסר היציבות של השוק ומהתעמרות בעלי הדירות. לפי סקר שנערך לאחרונה [30 במאי], 40% מהצעירים מעדיפים שהמדינה תניח למחירי הדיור למכירה, ותעשה סדר בענף השכירות.
ההתעוררות הציבורית בכל הנוגע למחירי הדירות להשכרה תחילתה במחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011. בסוף 2013, חברת הכנסת סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה שנבחרה בעקבותיה לכנסת, החלה לקדם עם ח"כים נוספים חקיקה להסדרת השוק הפרוץ הזה. היוזמה המקורית של שפיר ביקשה לקבוע פיקוח על שכר הדירה, להגביל את עלייתו בהתאם למדד בלבד ולקדם שקיפות בענף. כעת [1 ביוני], כמעט שלוש שנים אחרי, מוגשת הצעת החוק ממשלתית רזה יותר לעומת קודמתה.
על פי המודל המתגבש, במקום פיקוח על מחירי הדירות להשכרה (מהלך אליו מתנגדת שרת המשפטים איילת שקד), משכירים שיבחרו ב"מודל שכירות הוגנת" ויסכימו לחתום על חוזים ארוכי-טווח לרבות הקפאת שכר הדירה, יזכו לסבסוד ממשלתי לביטוח נזקים בדירה. בנוסף, נבחנת אפשרות להקמת ערכאה שיפוטית ייעודית לדיון בסכסוכים בענייני שכירות, וסבסוד גוף שיספק שירותי ניהול חוזה מול הדיירים.
את דפני ליף, חברתה של שפיר בהובלת המחאה החברתית ב-2011, המתווה החדש לא מלהיב כלל. "אין רצון אמיתי לטפל בבעיה מתוך גישה של צדק", היא אומרת לאל-מוניטור. "בקצב הזה, הצעירים יברחו מכאן. אני לא מצליחה להבין איך ההצעות (של הכנסת) יורידו את המחירים. הדיבורים הללו רק מלחיצים את המשכירים והמחירים שוב עולים".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
