במטה האיחוד האירופי נדלקו נורות אזהרה לאחר שהכנסת אישרה ב-12 ביולי את חוק העמותות, המחייב עמותות ישראליות שמקבלות מימון מקרנות ציבוריות זרות לחשוף את מקורות המימון שלהן או את קשריהן עם פקידי ממשל ונבחרי ציבור. העובדה שממשלת ישראל מתמקדת בעיקר בארגוני שמאל התומכים בשלום ובזכויות אדם נתפסת בבריסל כהידרדרות נוספת של הדמוקרטיה הישראלית הפגומה ממילא. במטה האיחוד יש רבים שמפקפקים בטיבם של ההסכמים הייחודיים עם ישראל. הם ציינו, כי מדינות בעלות הסכמים יחודיים שכאלה עם האיחוד נדרשות לעמוד באמות מידה דמוקרטיות.

בכיר בבריסל המקורב לפדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שבהנהגת האיחוד בבריסל ובבירות אירופה השונות מוטרדים מאוד מהחקיקה בכנסת ומשאר סימנים לשקיעת הדמוקרטיה הישראלית.

הבכיר מנה כמה דוגמאות נוספות, כמו דבריו של הרב הראשי המיועד של צה"ל, אייל קרים, שמהם ניתן להסיק כי לחיילים ישראלים מותר לאנוס גויות בזמן מלחמה – הצהרות אותן תיאר הבכיר באיחוד כהשקפת עולם שמזכירה את דאעש. ההחלטה לאשר בכל זאת את מינויו של הרב הראשי זוכה בבריסל לביקורת קשה.

הבכיר התייחס גם למאמצי החקיקה הגזעניים של הממשלה, כולל חוק הלאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו (חוק שמדגיש את זהותה היהודית של ישראל) או חוק ההדחה (שנועד לסלק מהכנסת את הח"כים הערבים). הוא הוסיף וציין שחוקים כגון אלה הם בגדר טאבו בכל דמוקרטיה ראויה לשמה.