תחת הכותרת "סרט מלחמה" הפנה העיתון "ידיעות אחרונות" ביום ראשון [25 בספטמבר] את קוראיו לשמונה מאמרי דעה על המהומה התורנית שחוללה שרת התרבות מירי רגב, והפעם במסגרת טקס הענקת פרסי אופיר – "האוסקר הישראלי" [23 בספטמבר]. למען האיזון מחצית מהמאמרים פרגנו לרגב, שנטשה את האולם כשבוצע שיר של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש, ומחציתם עסקו בפופוליזם שלה, בצביעות, בפלגנותה ובמידע המסולף בו היא עושה שימוש.
"ידיעות אחרונות" כמובן לא היה העיתון היחיד שעסק בסערה באופן ששמור לאירועים גדולים במיוחד, חדשים ומפתיעים, אף כי הייתה זו בסך הכל עוד פרובוקציה על הרצף שרגב מנפקת על בסיס קבוע כאשר בכולם היא עומדת לבדה מול האליטות, השמאל, האשכנזים, הערבים והתקשורת.
מי שצפה בטלוויזיה למחרת הטקס, ביום שישי בערב, לא יכול היה לחמוק מרגב. שוב ושוב שודרו התמונות בהן היא נראית עוזבת את האולם בזעם בעת השמעת שירו של דרוויש שבוצע על ידי הראפר הערבי-ישראלי תאמר נאפר. אם זה לא הספיק כדי להעצים את הדרמה התקשורתית, רגב כינסה מסיבת עיתונאים לפני כניסת השבת והאשימה את היוצרים בבריונות; גם אירוע זה זכה לסיקור נרחב. בנוסף, בערוצים 2 ו-10 שודרו ראיונות עם שרת התרבות שלא חידשו דבר, בהם היא חזרה על המנטרה שאיש לא ישתיק אותה, שהשיר של דרוויש הוא יריקה בפרצופו של הקהל הישראלי, וכי היא לא הגיעה לתפקידה כדי "להסתובב עם כוס יין בפרמיירות, הגעתי כדי להעביר מדיניות של צמצום פערים חברתיים, של צדק חברתי, של צדק תרבותי ושל מוסדות התרבות" (מתוך הריאיון בערוץ 10).
בזה לא הסתיים פסטיבל רגב. כל תוכניות האקטואליה המובילות של מוצאי שבת עסקו ברגב, והפסטיבל התקשורתי נמשך עמוק אל תוך יום ראשון בבוקר.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
