"למי שעדיין לא הבין מדוע אני ׳אובססיבי׳ על מהפך במתמטיקה, אנגלית ומדעים, הנה תוצאות המבחן הבינלאומי שנערך לפני כשנתיים, טרם כניסתי לתפקיד". כך כתב השבוע (6 בדצמבר) שר החינוך נפתלי בנט בעמוד הפייסבוק שלו. האובססיביות הזו מהווה לכאורה חיזוק ישיר לקמפיין חמש היחידות במתמטיקה שאיתו פתח בנט את כהונתו במשרד החינוך. "לא נרפה. זה בנפשנו", הבטיח מנהיג הבית היהודי בפוסט שלו.

הוא חיבר לפוסט הזה דיווח עדכני על מצבה העגום של מערכת החינוך הישראלית על פי מבחן פיזה, הבוחן את יכולותיהם של תלמידי שכבת י' במתמטיקה, במדעים ובקריאה ב-72 מדינות. ציונה של ישראל במבחן שנערך ב-2015 נמוך מממוצע הציונים של מדינות ה-OECD, כשהיא מקבלת 467 נקודות לעומת ממוצע של 493. הפער בישראל בין התלמידים המצטיינים לאלו המתקשים הוא מהגדולים בעולם, והגדול ביותר בין מדינות ה-OECD

לא יהיה זה נכון להטיל את האחריות לציון הנמוך של תלמידי ישראל במבחן האחרון על שר חינוך שנכנס למשרד לפני פחות משנתיים. זהו פרי באושים של מערכת החינוך הסובלת ממחסור כרוני בתקציבים שמועברים לפניה לצורכי ביטחון, להתנחלויות, לישיבות ועוד. זו תוצאה של שחיקת מעמדם של המורים ורמת השכר הנמוכה שלהם, בצד עלייה בממדי העוני והפער בין עניים לעשירים. ואולם, מיום שנכנס לתפקידו, "האובססיביות" של בנט עברה הסבה מקצועית. כעת היא מכוונת למקצוע שונה מאלה שמכשירים את הדורות הבאים של מדענים, מתמטיקאים וחוקרים בעלי חשיבה ביקורתית.