ביום חמישי שעבר [15 בדצמבר] ירו אלמונים למוות במוחמד א-זווארי, בן 49, בשעה שנהג במכוניתו סמוך לביתו בעיר ספאקס שבטוניס. זווארי נפגע ממספר רב של קליעים ומת במקום. המתנקשים נעלמו. הם הותירו אחריהם טלפונים סלולאריים, משתיקי קול ורכב שכור, אך לא השאירו עקבות נוספים או רמזים שיוכלו לסייע לשלטונות טוניס לאתר את זהותם.
א-זווארי היה מהנדס תעופה שהתמחה בייצור כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) ועבד בשנים האחרונות עם חמאס וחיזבאללה. על פי מקורות בטוניס, הוא תכנן גם כלי שיט בלתי מאויש, כנראה צוללת, שיהיה מסוגל לבצע פיגועים ימיים. דובר חמאס מושיב אל-מסרי, בראיון לתחנת רדיו בטוניסיה, אמר כי רק ישראל נשכרת מחיסולו של א-זווארי. חמאס הטיל על ישראל אחריות ישירה לחיסול, ואילו עיתונאים מקומיים בטוניס פרסמו כי המוסד הישראלי עקב אחרי א-זווארי בשבועות האחרונים וביצע את החיסול באופן "נקי", לאחר עבודת הכנה מדוקדקת.
רק ביום שלישי השבוע [20 בדצמבר], חמישה ימים לאחר החיסול, נשמעה בישראל התייחסות ראשונה לנושא, מפיו של שר הביטחון אביגדור ליברמן: "אם מישהו נהרג בטוניסיה, אז אני מניח שהוא לא שוחר שלום ידוע, ולא היה מועמד לפרס נובל לשלום", אמר בתשובה לשאלה.
מעבר לאמירה הקצרה הזו ישראל, כמו תמיד, שותקת. מאז פרשת חיסולו של מחמוד אל-מבחוח בינואר 2010 בדובאי, שיוחס לישראל ועורר שערורייה בינלאומית נרחבת, נמצא הממסד המודיעיני הישראלי בכוננות ספיגה. בכיריו, וגם גמלאיו, מסרבים להתייחס בכל דרך שהיא לחיסול הנוכחי. מומחי מודיעין מערביים, לעומת זאת, משוכנעים שהדיווחים מטוניס נכונים וכי גם הפעם מדובר במוסד הישראלי. אלא שבפעם הזו הופקו כל הלקחים ובוצעו כל ההתאמות לעידן הנוכחי, בו הכל מצולם ומתועד בכל מקום, 24/7.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
