על רקע מדיניותו הלאומנית והשמרנית של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, בתקשורת מתארים יותר ויותר את קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כמנהיגה החדשה של העולם החופשי. הפתיחות של מרקל ועמדותיה ההומניטריות בשאלת ההגירה של פליטים מהמזרח התיכון, על אף איומי הטרור הגוברים מצד האיסלאם הקיצוני בארצה, הקנו לה הערכה עמוקה בקרב מדינות ליברליות רבות.

נדמה שהקהילה הבינלאומית מפוצלת לשניים: מצד אחד משטרים לאומניים, ומצד שני ממשלות שממשיכות לדבוק ברב-תרבותיות. הראשונים חרתו על דגלם את ההתנגדות להגירה המוסלמית, ומשתמשים בה כתירוץ שמאפשר להם לקצץ בחופש התנועה, בסחר החופשי ובגלובליזציה; ואילו האחרונים הם אבירי הגלובליזציה וזכויות האדם. כך הפכה מרקל לשחקנית מרכזית בשסע החשוב ביותר שמפלג את העולם.

גורם בכיר בלשכת הקאנצלרית בברלין סיפר לאל-מוניטור בעילום שם כי למרות שנת הבחירות, מרקל מתכוונת לדבוק באסטרטגיה הבסיסית שלה - השמרנית אך ליברלית: ״מעל הכל, הקאנצלרית מגינה על שלמותו של האיחוד האירופי. היא מאמינה ששלום העולם תלוי בזה. היא גם מאמינה בצורך להגן על האיחוד ממדיניותן הלאומנית והבדלנית של רוסיה, של ארה״ב ושל מפלגות הימין באירופה, בעיקר בצרפת ובהולנד״.

הבכיר, המקורב מאוד למרקל, שרטט את סדר העדיפויות האסטרטגי של הקאנצלרית, בראש ובראשונה שלמותו של האיחוד האירופי - כולל משא ומתן קשוח עם בריטניה בעסקת הברקזיט. העדיפות השנייה היא מדיניות הגירה אירופית יציבה. וישנה גם סוגיית הסחר החופשי. הקאנצלרית מודאגת מאוד מניסיונותיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להחליש את האיחוד האירופי ואת נאט״ו. היא מעניקה עדיפות גבוהה גם למאבק בטרור האיסלאמי, בתיאום עם ארה״ב ועם מדינות ערב הפרגמטיות. מרקל מאמינה שיש להמשיך ולקיים את עסקת הגרעין עם איראן, וכן לחתור לפתרון של שתי מדינות בין ישראל לפלסטינים - פתרון שיתרום רבות לייצוב המזרח התיכון.