במונחים פוליטיים-תקשורתיים, שרת המשפטים איילת שקד ניהלה את אחד הקמפיינים המזהירים של השנים האחרונות כששיווקה באפקטיביות את בחירתם של שלושה מבין ארבעת שופטי עליון חדשים כ"מהפכה שמרנית".

מכונת יחסי הציבור המדויקת שלה נכנסה לפעולה כבר ביום רביעי בלילה [22 בפברואר]: אחרי שלושה חודשי מאבקים פוליטיים ומשפטיים סוערים, רשמה שקד ניצחון בבחירתם של שני שופטים המזוהים עם הימין הדתי (יעל וילנר ודוד מינץ) ושופט שלישי ממוצא מזרחי (יוסף אלרון); הרביעי הוא ג'ורג' קרא – שופט ערבי ישראלי נוצרי.

"עשינו היסטוריה", חגגה שקד בדף הפייסבוק שלה את ניצחונה בליל הבחירה על הממסד המשפטי האליטיסטי בראשות נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. בראיון לערוץ 10 אמרה: "במשך שנים רבות נבחרו שופטים שנוטים יותר לקו הליברלי ולא שמעתי על כך זעקות שבר. הפעם הבאנו לידי ביטוי, הפוליטיקאים בוועדה, את האג'נדה שלשמה נבחרנו, וכך צריך להיות במדינה דמוקרטית".

לא ניתן להמעיט בחשיבותם של בית המשפט העליון ושופטיו במדינת ישראל בה אין חוקה. פסיקותיהם של שופטי העליון מהוות את מצפנה ומצפונה המוסרי של המדינה ואת בסיסי ערכיה, על פי חזון המייסדים במגילת העצמאות, אשר ביקשו לבנות מדינה יהודית דמוקרטית ושיוויונית לכל אזרחיה.