מלך ירדן עבדאללה לא היה היחיד שחש בכינוס הליגה הערבית בים המלח (הירדני) כחתן השמחה [29 במארס]. גם יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן הסתובב בין האורחים בתחושה של בעל הבית ועם זכויות של "חצי מארח". מבחינתו ומבחינת ההנהגה הפלסטינית הבכירה, לא היה יכול להיות מקום טוב יותר לכינוס מנהיגי מדינות ערב מאשר ירדן, קרוב מאוד לגבולות המדינה הפלסטינית העתידית – הנושא המאחד היחיד בין כולם.
עם הפנים לפלסטין והעובדה ששתי המעצמות הגדולות, ארצות הברית ורוסיה, שיגרו את שליחיהן לקידום המשא ומתן כמשקיפים בכינוס, היה ברור שאיש מהנואמים לא יפסח על הנושא הפלסטיני-ישראלי. לכולם היה זה נוח ומתאים: לפלסטינים, המתוסכלים מכך שמצוקתם המדינית נדחקת לשוליים; ולמנהיגים הערבים, שכהרגלם בכל כינוסי הליגה מעדיפים להצניע את העניינים המהותיים המפלגים את העולם הערבי ולהתאחד סביב הסוגיה הפלסטינית.
בשנה שעברה [2016] מלך מרוקו מוחמד השישי הודיע כי הוא מבטל את כינוס הליגה שנועד להתקיים בארצו, כדי לא לתת לדבריו יד להצגת אחדות מזויפת. השנה, למלך ירדן עבדאללה התאים לארח את הליגה בארצו משתי סיבות. האחת, תחושת הגב הבין-ערבי שזכה לו נוכח האיומים של דאע"ש לפגוע בממלכה; השנייה קשורה אף היא במידה רבה למשבר בסוריה, שגרם כמעט לקריסתה הכלכלית של ירדן – כ-1.4 מיליון פליטים סורים שברחו מקרבות הדמים מצאו מפלט בממלכה.
ירדן נמצאת במשבר כלכלי מהקשים שידעה מעודה. החוב הציבורי הפנימי והחיצוני מגיע לכדי תשעים ושלושה אחוזים מהתמ"ג, והגירעון התקציבי הגיע בשנה שעברה לכדי 3 מיליארד דולר. זאת לאחר שהקרן העולמית העניקה לירדן הלוואה נדיבה בסך 723 מיליון דולר כדי לשפר את כלכלתה ולהצילה מפני קריסה. גם האבטלה בממלכה הגיעה לממדים מבהילים: כ-29 אחוז אבטלה (בשנים 2015-2014) במדינה שנכסיה ומשאביה מוגבלים ומצומצמים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
