חג הפסח שנחגג בעם היהודי השבוע [אפריל 2017], מתאפיין במגבלות על סוגי המזון שמותרים באכילה על מנת לשמר את זיכרון יציאת מצרים שהייתה, לפי המסורת היהודית, במאה ה-13 לפני הספירה. ההלכה היהודית אוסרת לאכול חמץ במהלך שבעת ימי החג. ההגדרה של חמץ היא: קמח שעשוי מחיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין או שיפון שבא במגע עם מים ותפח. בעידן שבו קמח החיטה והשעורה נוכחים כמעט בכל עוגה, תבשיל ואפילו משקאות, האיסור של אי אכילת חמץ בפסח מייצר אתגר קולינארי מרתק ורווי ביצירתיות מפתיעה שאין לה אח ורע בעולם.
''כל הזמן ממציאים דברים חדשים, ויש בזה חדווה מקצועית ויצירתית שאין במהלך השנה", אומרת לאל-מוניטור מלכי אדלר, קונדיטורית בעלת שם בישראל. אדלר, נשואה ואם לשלושה, רואת חשבון לשעבר שנטשה את התחום לטובת האהבה לאפייה, מתארת סצנה כמעט בלשית של גילוי קומבינציות הכנה ושימוש בחומרים על מנת לייצר תחליפים לכל סוגי המאכלים שאסורים בפסח. "האתגר שלי אישית הוא כפול", היא אומרת. "האשכנזים גם לא אוכלים קטניות, כך שאפשריות רבות להכין מוצרים מקמח חומוס, קמח אורז ועמילן תירס (קורנפלור) למשל, חסומות בפניי".
אבל בעוד עבור האשכנזים האתגרים מסובכים וכמעט בלתי אפשריים, עבור מי שנוהגים לאכול קטניות בפסח, בעיקר בני עדות המזרח וקבוצות אורתודוקסיות מודרניות, ליצירתיות אין כמעט גבול.
החידוש ההיסטרי של השנה הוא לחם טחינה כשר לפסח (לאוכלי קטניות), שלפחות על פי השיח ברשתות החברתיות כבר הפך ללהיט היסטרי. "אנשים היום מזהים אותי בגלל הלחם טחינה, עוצרים אותי ברחוב, זה נהיה היסטרי בטרוף", אומרת לאל-מוניטור רחלי קרוט, בעלת הבלוג הפופולארי "קרוטית". רחלי טוענת שמקורו של המתכון הוא בארמניה, אלא שהוא לא היה מוצלח והיא רק שדרגה מוצר קיים. "מסתבר שהצלחתי לשדרג את הלחם טחינה כך שאנשים לא מפסיקים לאכול. הפתרון שלי הוא מעולה לשומרי מסורת בפסח, אבל הוא גם מבוקש מאוד על ידי מי שמבקשים לעשות דיאטה ועל ידי חולי צליאק".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
