יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל עומד בצלו של יום השנה ה-50 למלחמת 67׳. הצל הזה מדגיש את הסדקים שהניצחון הצבאי המפואר במלחמת ששת הימים פער בלבה של החברה הישראלית ומוסיף לקרוע אותם. בשנה ה-69 להקמתה של המדינה, חלק אחד מהחברה היהודית, בניצוחה של הממשלה, יחגוג יובל לשחרור ירושלים, וירים כוסיות במלאת 50 שנה לשחרור יהודה ושומרון ורמת הגולן. חלק אחר מהחברה היהודית, יחד עם המיעוט הערבי, יציין יובל לסיפוח הכפוי של ירושלים ולכיבוש הגדה המערבית (מלחמת האזרחים בסוריה הוציאה לפי שעה את רמת הגולן מהמשוואה).
"להיות עם חופשי בארצנו", שרים המוני בית ישראל בטקסי יום הזיכרון ויום העצמאות. האם השליטה על עם אחר עושה את העם היהודי היושב בציון יותר חופשי מכפי שהיה לפני 50 שנה? והיכן שוכנת אותה ארץ? גם אחרי 69 שנות קיומה, ל"ארצנו" אין גבולות מוכרים. הם אפילו אינם מוסכמים על מיליוני ישראלים ויהודים שמזדהים עם ערכי הציונות, אך אינם שותפים למצעד הדגלים בעיר העתיקה ב"יום ירושלים" ולא חוגגים את "שחרור יהודה ושומרון ורמת הגולן".
במלאת 69 שנים לעצמאותה ו-50 שנה לניצחון הצבאי המפואר ביוני 67׳, ישראל הולכת ומתרחקת מהגשמת הכרזת העצמאות שלה בה' באייר תש"ח. כתוב שם כי "מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". עוד נכתב שם כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. היא קוראת לבני העם הערבי, תושבי מדינת ישראל, לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
ב-1966, ערב הכיבוש, עשתה המדינה צעד חשוב לקידום חירותם של כל נתיניה; היא ביטלה את הממשל הצבאי שהגביל את זכויותיהם של בני המיעוט הערבי בישראל. כ-1.8 אזרחי ישראל הערבים נהנים כיום מזכויות פוליטיות מלאות ונוטלים חלק ניכר בבניין הארץ. מאז יוני 67׳ ישראל שולטת בכוח הצבא בכשלושה מיליון בני אדם אחרים, החיים בגדה ובמזרח ירושלים ובכשני מיליון תושבי רצועת עזה. גורלם נתון בידי ישראל, השוללת מהם את חירותם, רומסת את כבודם ופוגעת בזכויות האדם הבסיסיות שלהם.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
