אך זה נדמו הדי חגיגות יובל שחרור הר הבית, או כיבוש חראם אל שריף, תלוי במתבונן, ושוב נשמעו באתר הקדוש ליהודים ולמוסלמים קולות ירי (14 ביולי). מאז יוני 1967 מושך המקום הזה מינים שונים של קנאים. ב-1969 הצית נוצרי משיחי את מסגד אל-אקצא וגרם נזק לדוכן הדרשן. בשנות ה-80 של המאה הקודמת סיכלו כוחות הביטחון הישראלים תוכנית של המחתרת היהודית לפוצץ את כיפת הסלע ומסגד אל אקצא. ב-1982 חייל יהודי פתח ביריות ברחבת הר הבית ובכיפת הסלע, רצח שומר מטעם הווקף, פצע שוטרים, פרץ לכיפת הסלע וירה לכל עבר. ב-1990 הרגו שוטרים ישראלים 17 מפגינים פלסטינים שהתפרעו במתחם. במהומות שפרצו בירושלים בעקבות ביקורו של אריאל שרון בהר הבית באוקטובר 2000, הרגו שוטרים ישראלים שבעה פלסטינים, ארבעה מהם בהר הבית.
הפעם המחבלים היו שלושה אזרחים ישראלים, תושבי העיר הערבית אום אל-פחם. קורבנותיהם היו שני שוטרי משמר הגבול, מבני העדה הדרוזית. ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ לחרוג ממנהגו להטיל את האחריות לפיגועים על הרשות הפלסטינית ולדרוש מהנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) לשים קץ להסתה נגד ישראל. הוא מיהר להבהיר לאבו מאזן בשיחת טלפון כי לא יפגע בסטטוס קוו וכי סגירת שערי הר הבית היא קצרת מועד ונועדה אך ורק לצורכי ביטחון.
לכאורה, ההתחייבות להקפיד על ההסדרים הנהוגים במקום קדוש היא בשורה מרגיעה. אולם התגובה הישראלית לפיגוע האחרון, כמו לאירועים אלימים קודמים שהתרחשו במקום, ממחישה את השליטה של ישראל על הר הבית ומדגישה את ההיקף המצומצם של סמכויות הווקף המוסלמי במקום. ישראל קובעת לבדה אם ומתי לסגור את שערי המתחם, ואם ומתי לפותחם. מדינה שנחשבת בעיני מדינות העולם לכובש לא חוקי של מזרח ירושלים, היא זו שמחליטה בעצמה להציב גלאי מתכות בשערים, איזה מוסלמי רשאי להיכנס למתחם, ומי יסתפק בתמונה צבעונית של כיפת הסלע בסלון ביתו.
הסטטוס קוו בירושלים ובשאר השטחים הוא מצב הצבירה המועדף על נתניהו. הקיפאון המדיני מבטח אותו מפני זעזועים פוליטיים פנימיים ומאפשר לו לשוטט בבירות העולם על גבי שטיחים אדומים. משם הוא מתריע מפני האנטישמיות ומביע סולידריות עם יהודי העולם. הפיגוע האחרון בהר הבית, כמו פיגועים אחרים שבוצעו בידי פלסטינים אזרחי ישראל, מלמד שכל עוד בני עמם מצויים תחת כיבוש, אזרחי ישראל יאלצו להתמודד עם כפל זהות ודילמת נאמנות. במקום לקרב אותם אליה, השלטון הישראלי דוחף אותם לאחיהם שמעבר לקו הירוק. לאחר הפיגוע נשלחה המשטרה לפרק את סוכות האבלים באום אל פחם - נוהל השמור לתושבי השטחים ומזרח ירושלים. מעולם לא מנעו שלטונות ישראל ממשפחות מחבלים יהודים לקיים את מנהג השבעה. רק בזכות התערבותו של רן כהן, שהיה ח"כ מטעם מרצ, נאלצה מועצת קרית ארבע להסיר אתר זיכרון להנצחתו של ברוך גולדשטיין, שב-1994 רצח 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
