החלטתם של שופטי בג״ץ לפסול את התיקון לחוק הגיוס שנחקק בממשלה הנוכחית ב-2015, נועדה, לפי השופטים, להביא לחקיקה שוויונית יותר בין אזרחי ישראל. אולם בפועל, לפי הערכות הצבא, היא דווקא תבלום את הגידול הדרמטי במספר החרדים המתגייסים לצה"ל. הסיבה, הגידול בשיעורי הגיוס נבע מהסדרים מתואמים בין הצבא למנהיגים החרדים והתבסס על אמון ועל הלך רוח פייסני יותר ברחוב החרדי. הפסיקה מעוררת מחדש את תחושת הרדיפה במגזר, ומחזקת את הקיצונים המתנגדים להשתלבות ככלל ולגיוס במיוחד.

הרכב של תשעה שופטים פסק ב-12 בספטמבר, ברוב של שמונה לעומת אחד, כי על הכנסת לבטל בתוך שנה את התיקון לחוק, שאיפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023 ולמעשה החריג אותם ממנגנון גיוס חובה לצה״ל. לטענת השופטים, מדובר בחוק שאינו חוקתי. השופט אליקים רובינשטיין כתב: "השירות הצבאי בצבא הגנה לישראל, שכשמו כן הוא, צבא הגנה, הגנת כולנו, אינו 'ברירת מחדל' של 'כמי שכפאו שד'. כל עוד תימשך הסאגה הנוכחית, חוק ילך וחוק יבוא, תחושת אי השוויון הקשה תימשך".

הפסיקה עוררה כצפוי תגובות קשות מצד נציגי המגזר החרדי. השר יעקב ליצמן האשים את בג״ץ ברצון להפיל את הממשלה. לדבריו, יש צורך בחקיקה שתגביל את כוחו. סגן השר מאיר פרוש השווה את החלטות בג״ץ ללא פחות מהפיכה צבאית.