"המשימה הראשונה של ראש הממשלה נתניהו בפגישתו הקרובה עם הנשיא טראמפ היא לדרוש מארה"ב להקפיא, לשנות או לבטל את הסכם הגרעין עם איראן", כך פתח שר המודיעין (והתחבורה) הישראלי, ישראל כץ, את נאומו בתחילת השבוע [11 בספטמבר] בכנס של המכון למדיניות נגד טרור בהרצליה. השר כץ הקדיש כמעט את כל נאומו לסוגיה, הגדיר את איראן כ"צפון קוריאה החדשה", והדגיש כי "חייבים לפעול עכשיו כדי שלא נצטער מחר על מה שלא עשינו אתמול". דבריו של כץ צוטטו בהרחבה בתקשורת העולמית.

למחרת, הצטרף גם בנימין נתניהו עצמו לחגיגה: בפתח פגישתו עם נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי אמר ראש הממשלה לכתבים כי "עמדת ישראל ברורה. ההסכם עם איראן רע. יש לתקן אותו או לבטל אותו". נתניהו אכן צפוי לשים דגש על הסוגיה הזו בפגישתו הקרובה עם הנשיא טראמפ בעצרת האו"ם בניו יורק.

במקביל לדבריו של נתניהו בארגנטינה, הופיעה בסוכנות רויטרס ידיעה הפוכה לחלוטין. הידיעה ציטטה גורמים בממשל האמריקאי הטוענים כי ישראל כלל אינה דורשת לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, אלא להיפך. לדבריהם, גם סעודיה מתנגדת לביטולו של ההסכם. העמדה הזו זהה לעמדתם של בכירים בממשל, ביניהם שר החוץ רקס טילרסון, הסבורים כי אין לגעת בהסכם אך יש לגבש במקביל תכנית אסטרטגית להגברת הלחץ על איראן בנושאים שאינם קשורים לגרעין: הפצת טרור, פרויקט הטילים הבליסטיים ופרויקט הדיוק של טילים ורקטות בסוריה ולבנון. התכנית הזו, מקווים האמריקאים, תרגיע את הישראלים.

ובכן, היא לא. נאומו של כץ, דבריו של נתניהו והציטוטים ברויטרס חושפים מחלוקת פנימית עמוקה בישראל בין הדרג המדיני לצבאי בסוגיה האיראנית. הוויכוח אינו אסטרטגי: גם בצמרת צה"ל, אמ"ן והמוסד יודעים שהאיראנים לא גנזו ולא יגנזו את שאיפתם להפוך למעצמה גרעינית, אלא שבמערכת הביטחון קיבלו את ההסכם בין איראן למעצמות כעובדה קיימת והצליחו למצוא בו גם הזדמנויות. צה"ל נערך על פי המצב החדש, והתכנית הרב שנתית שלו, "גדעון", גובשה על פי ההנחה שהאיום הגרעיני האיראני הוכנס להקפאה עמוקה למשך עשור. במאמרים שפורסמו כאן בעבר צוטטו בכירי מערכת הביטחון הישראלית באמירות שונות, המדגישות את ההזדמנות שנקרתה כעת בישראל לטפל בבעיות אחרות, לשנות סדרי עדיפויות ולנצל את ה"חלון" שנפער בלוח הזמנים הגרעיני האיראני.