אחרי שהפרשנים הישראלים מיצו את העיסוק בספקולציות בנוגע לקשר, כביכול, בין רוצח ההמונים מלאס וגאס לטרור האיסלאמי, התפנתה התקשורת לדון, עם שמץ של בוז מהול ברחמים, ב"קלות הבלתי נסבלת של גישה לנשק" בארה"ב. העיתונים הבליטו כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הסתפק באמירה: "נדון בחוקי הנשק בבוא הזמן". דוברת הבית הלבן, שרה האקבי סנדרס, טענה כי "כעת זה לא הזמן לתקוף אישים או ארגונים, או לקיים את הדיון הפוליטי". תשומת לבי נמשכה לביקורת של הסנאטור כריס מרפי מקונטיקט, כלפי עמיתיו בקונגרס, ש"כל כך מפחדים משדולת חברות הנשק, עד שהם מעמידים פנים שאין דרך להתמודד עם המגפה הזו".
הקשר בין פיגועי טרור, פוליטיקה, כסף ואידאולוגיה אינו זר לישראל. גם כאן שדולות ואנשי עסקים, שהגרעין הכלכלי שלהם עטוף היטב בקליפה עבה של אידאולוגיה, תורמים את חלקם לאלימות. התרומה נעשית אמנם בעקיפין, אך היא חודרת למעמקי החברה הישראלית ואף חוצה את האוקיינוס. האנשים והגופים הללו אינם מספקים אמצעי לחימה לאויבי ישראל בצד הפלסטיני; הם מספקים אמצעים כספיים לאויבי הפשרה בצד הישראלי ולמפעל ההתנחלויות. גם אם הוא אינו לינארי לחלוטין, הקשר בין התנחלויות לכיבוש ובין כיבוש לאלימות ולטרור ברור לא פחות מהקשר בין התיקון השני לחוקה האמריקאית, המגן על הזכות לשאת נשק, לבין הממדים המפלצתיים של פיגועים בנוסח לאס וגאס.
איש לא חיבל בעשור האחרון במאמצים להגיע להסדר עם הפלסטינים והעמיק את הכיבוש יותר מראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסתייע באיל ההימורים הלאס וגאסי, שלדון אדלסון, כדי לעלות לשלטון ולהישאר שם. המיליארדר היהודי, הנשוי לישראלית, מחזיק בהשקפת עולם ימנית קיצונית, הגורסת שהפלסטינים הם עם מומצא. כספו הרב משמש לקידום פוליטיקאים ישראלים (ואמריקאים) השותפים לדעותיו. כסף פותח בפניו דלתות גם לצורך קידום עסקים מניבים.
בתחקיר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בספטמבר 2001, מסופר כי למחרת בחירות 1996, שבהן גבר על שמעון פרס בהפרש קולות זעום, התייצב נתניהו בפני הזוג אדלסון בירושלים, כדי להודות להם על התמיכה הכספית הנדיבה שלהם (כמיליון דולר) לקמפיין הבחירות שלו. בתחקיר שפורסם ב-2008 ב״ניו יורקר״ דווח כי בדצמבר 2007 נפגש אדלסון עם מנהיג ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ומי שהיה אז יו"ר ש"ס, אלי ישי, כדי לשכנעם לפרוש מממשלתו של אהוד אולמרט. זמן קצר לפני כן הקים אדלסון את החינמון "ישראל היום", שזכה לכינוי "ביביתון" ונהפך לעיתון הנפוץ ביותר בישראל. באמצעותו מפיץ המיליארדר האמריקאי את דעותיו הקיצוניות של נתניהו וחבריו לממשלה. בעקבות פסיקת בג"ץ בעתירתו של העיתונאי רביב דרוקר, פורסם כי בשנים 2012 -2015 התקיימו בין נתניהו לאדלסון 120 שיחות. באותה תקופה שוחח ראש הממשלה עם עורך העיתון אז, עמוס רגב, לא פחות מ-230 פעם. לפני בחירות 2013 קיימו השניים (נתניהו ורגב) 15שיחות ב-19 ימים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
