האם רוסיה ואיראן מאגפות את ארה"ב בעיראק?

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פעל במהירות כדי להתאים את עצמו לעובדה שממשלת עיראק הפדרלית כבשה מחדש את כירכוכ ואזורים נוספים השנויים במחלוקת, תוך שימוש בצבא עיראק, ובמקביל גם ניסתה למזער נזקים מול איראן בעיראק ובסוריה.

פוטין בנה על כך שממשלת כורדיסטאן העיראקית תרחיב את השפעתה של רוסיה ואת נכסי האנרגיה שלה באזור. רוסנפט, חברת האנרגיה הרוסית, השקיעה כארבעה מיליארד דולר במגזר האנרגיה באזור. הוא לא בנה על כך שנשיא כורדיסטאן העיראקית, מסעוד ברזאני, ימשיך בשלו למרות האזהרות מכל הכיוונים, וילך על משאל עם הרה-אסון על עצמאות לכורדים. החלטתו של ברזאני דרבנה את ממשלת עיראק לכבוש מחדש את כירכוכ ואזורים נוספים השנויים במחלוקת, במה שג'נגיז צ'נדאר מכנה התבוסה הכורדית הקשה ביותר מאז 1975, כשמפלגת כורדיסטאן הדמוקרטית איבדה את תמיכתה של איראן ונרמסה על ידי צבאו של סדאם חוסיין.

בסיכום השבועי מ-1 באוקטובר, שעה שהמשבר סביב משאל העם הכורדי הגיע לשיאו, כתבנו שפוטין מחושק בעיראק, ושיש לו הרבה מה להפסיד, אף שלא נותר ללא אפשרויות כלשהן. "אם לא ישתמש נכון בקלפים החלשים שלו בצפון עיראק, ואם יתמוך בברזאני המוחלש, הוא עלול לחשוף את עצמו ולעבור למגננה הן בסוריה והן בעיראק, ועוד יותר מזה להיקלע לעימות מול איראן וטורקיה - התרחיש הגרוע מכל", כתבנו. "לחלופין, הוא עשוי להתקרב בעדינות ובזהירות אל הציר המתחזק והולך בין איראן לטורקיה, ולהרחיק את עצמו בשקט מהתלות בברזאני, תוך שהוא פותח דיאלוג עם בגדד כדי לשמור על האינטרסים של רוסיה בצפון עיראק, בכל מה שקשור לאנרגיה".