האדריכלים גיא מילוסלבסקי ואמנון שוורץ עמלים בשנה האחרונה על התוכניות לבניית המגדל הגבוה ביותר בישראל. מגדל ״בין ערים״ הרב-תכליתי אמור להתנשא לגובה של מאה קומות, בגבול שבין תל אביב, גבעתיים ורמת גן, בחברתם של מגדלים נוספים, אם כי מעט נמוכים יותר. בעצם, בעשור האחרון הפכה השכונה הזו שבמרכז הארץ למעוז של גורדי שחקים. בישראל כולה יש כמעט 800 בניינים שגובהם עולה על עשרים קומות.
בשנות השישים והשבעים, כולם בתל אביב ידעו בדיוק היכן נמצא מגדל שלום מאיר. זה היה גורד השחקים היחיד בעיר, ואולי בישראל כולה. הבניין, שמתנשא לגובה של 31 קומות, נצרב היטב בתודעתם של תושבי העיר כמונומנט עירוני. כל מה ששכן מדרום לבניין נתפס כפאתי תל אביב; וכל השכונות שמצפונה לו היו ל״אפטאון״, או צפון העיר. בניגוד מוחלט למגדל שלום מאיר, את השכונות הוותיקות יותר של תל אביב אפיינו פניני אדריכלות בסגנון הבאוהאוס - בניינים של ארבע או חמש קומות בלבד, שנבנו בקווים אופקיים ואלגנטיים, עם מרפסות צרות לאורך כל קומה. קו הרקיע של תל אביב היה נמוך ורציף, למעט מגדל שלום.
גם היום, רוב בנייני המשרדים והמסחר הגבוהים של תל אביב רבתי נמצאים ברבעי העסקים של העיר. אבל ישנה תופעה נוספת שהולכת וצוברת תאוצה - מגדלי המגורים. מילת המפתח היא בנייה אנכית, במקום אופקית. מה שהחל כבנייני מגורים גבוהים לעשירים בלבד, הפך לאחרונה לטרנד גם בקרב מעמד הביניים.
ב-2002 ועדת התכנון והבנייה של תל אביב אישרה את הקמת פרויקט פארק צמרת בצפון העיר, שבו כתריסר מגדלי מגורים יוקרתיים בגובה של 40-29 קומות, מוקפים במרחבים ירוקים. במגדלים תוכננו להיבנות כ-1,500 דירות בגדלים שונים, מדירות סטודיו ועד דירות יוקרה של 360 מ"ר, לצד מתחמי מסחר ושירותים ציבוריים. העירייה ספגה ביקורת, מעצם ההחלטה לבנות שכונת יוקרה לעשירים בלבד, שתהיה סגורה בפני שאר תושבי העיר ומנותקת לגמרי מהרצף האורבני של תל אביב.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
