אם מטוס האף-16 הישראלי היה נפגע מהטיל הסורי כמה קילומטרים מצפון למקום בו נפגע הבוקר [10 בפברואר], ייתכן שישראל, איראן, סוריה ולבנון היו היום בתוך מלחמה. המטוס נפגע מעל שטח ישראל (חיל האוויר לא צריך לטוס מעל יעדים בסוריה על מנת להפציץ אותם), טייסיו צנחו בשלום (אחד מהם פצוע קשה) על אדמה ישראלית ומנעו בכך הסלמה קשה. אין דבר שמערער יותר את עצביה ויציבותה של ישראל מנפילת חיילים בשבי. בפעם הקודמת שזה קרה בחזית הצפון, פרצה מלחמת לבנון השנייה [2006]. ביום שבת היינו קרובים מאוד לשלישית.
זה היה יום קרב בין ישראל לאיראן וסוריה, בגיבוי חיזבאללה ובמעורבות סבילה של רוסיה. יום הקרב הזה הביא, לדברי הקואליציה האיראנית-שיעית, ל"עידן אסטרטגי חדש", כפי שהודיע חיזבאללה.
בעיניים ישראליות, התוצאה הפוכה לגמרי: ישראל הודיעה שתמשיך לפעול מעל סוריה ולבנון למניעת ההתבססות האיראנית באזורים הללו. זו הייתה הפעם הראשונה אי פעם בה התנגשו הצבא הישראלי והצבא האיראני בגלוי, לא באמצעות שליחים ולא מתחת לרדאר. זו הייתה הפעם הראשונה שמטוס קרב ישראלי הופל על ידי סוללות נ"מ סוריות מאז 1982. זו הייתה הפעם הראשונה ב-36 השנים האחרונות בה ישראל הנחיתה התקפה אווירית נרחבת על מערך ההגנה האווירית הסורי. כל האירועים הללו הם תולדה של נחישות איראנית להתבסס בסוריה ונחישות ישראלית למנוע את ההתבססות הזו. נחישות מול נחישות עלולה לייצר שריפה גדולה, אך למרבה המזל פועלת באזור גם אנרגיה מצננת: אף אחד מהשחקנים במשחק המסוכן הזה, לא צריך עכשיו מלחמה. לא איראן, לא ישראל, לא חיזבאללה, בטח שלא אסד, וממש לא הרוסים. אז זה נגמר, לפחות בינתיים, ביום קרב.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
