הפגנות חמאס על הגדר בעזה נמשכות כבר למעלה מחודש ימים. מספר המשתתפים יורד, אך האלימות עולה – ובמקביל ממשיכים פלסטינים רבים להיפצע ואף להיהרג במהלך האירועים. צה"ל חוקר כעת את הריגתו של נער בן 15 שנורה למוות בשבת האחרונה [21 באפריל], אך למרות זאת הקונצנזוס בישראל סביב דרך פעולתו של הצבא במאמץ למנוע את פריצת הגדר ממשיך להיות כמעט מוחלט: למעט קולות בודדים השייכים לשמאל הקיצוני, אין כמעט ביקורת על העובדה שהצבא הציב צלפים המונעים ממסיתים ראשיים לפגוע בגדר ויורים בהם (כל ירי של צלף מותנה בהוראה ישירה של מג"ד) כדי לנטרל מראש מצבים בהם הגדר עלולה להיפרץ ואחריה ייאלץ צה"ל לפתוח באש קטלנית על מאות ואולי אלפי עזתים שימהרו לחדור לתוך ישראל. כמעט לכולם ברור שאין דרך אחרת.
התפיסה הזו מתעלמת מהעובדה שבפני ההנהגה המדינית של ישראל דווקא עמדה דרך אחרת. על פי גורמים בכירים שעסקו במגעים בין ישראל, מצרים, ארה"ב והרשות הפלסטינית בשנתיים האחרונות, חלק מהאשמה על כי חמאס הגיע, שוב, למבוי סתום אותו הוא מנסה לפרוץ בכוח, מוטל על ישראל. על פי הגישה הזו, האלטרנטיבה הייתה קיימת בשטח אך ישראל העדיפה לחבל בה.
ישראל הייתה יכולה לקדם את תהליך הפיוס הפלסטיני ולעודד את חזרתה של הרשות הפלסטינית לניהול רצועת עזה, מה שהיה מאפשר הסרה הדרגתית של הסגר, שיפור מיידי בתנאי החיים של העזתים ויצירת תקווה. על פי גורמים הבקיאים במגעים, ישראל הבטיחה למצרים שתעודד ותקדם את תהליך הפיוס. עדויות לכך פורסמו גם כאן, במאמר שעסק בסוגיה באל-מוניטור. "בנימין נתניהו עצמו הוא שהבטיח לנשיא א-סיסי שהוא עומד מאחורי התכנית ויעשה הכל לשפר את סיכויי הצלחתה", אומר לאל-מוניטור דיפלומט מערבי הבקי במהלך העניינים, "גם ראש המודיעין המצרי דאז, הגנרל חאלד פאוזי, שמע את ההבטחה הישראלית הזו באזניו מנתניהו ומגורמים נוספים בממשל הישראלי יותר מפעם אחת".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
