עם רדת החשיכה בתל אביב, כשבעלי דוכני המזון מתחילים להוריד את תריסיהם ולארוז את מרכולתם, משנה שוק הכרמל את פניו. גברים ונשים חולפים במהרה על פני הדוכנים, מלקטים מהרצפה פירות וירקות שלא נמכרו. אלה הם אנשי "סוף היום". רובם פשוט אנשים עניים המחפשים נואשות מזון בחינם. בדרך כלל מדובר במבוגרים, אך יש ביניהם גם צעירים. כאן לא מבחינים בין ילידי ישראל לבין מהגרים לא חוקיים. אולם יש בקרב המלקטים קבוצה נוספת: המתנדבים - אנשים המקדישים את ערביהם למאבק בבזבוז מזון.

בישראל פועלים כמה ארגונים שמטרתם להגביל את בזבוז המזון ובה בעת להאכיל את העניים. לקט ישראל, למשל, "יוביל את תחום הצלת עודפי המזון האיכותיים והמזינים ויפעל באופן יעיל ויאפשר נגישות גבוהה למזון זה לכל מי שזקוק לו בישראל". חזונו, כפי שמוגדר באתר הארגון, הוא "הצלת כל עודפי המזון הראויים והמזינים בישראל למען אלה הזקוקים להם". דו"ח שהוכן על ידי חברת הייעוץ BDO עבור לקט ישראל מצא כי ב-2017, כ-33 אחוז מכל המזון שהופק בישראל ירד לטמיון. במלים אחרות, יותר משני טונות מזון נזרקים לפחי הזבל מדי שנה. מחברי הדו"ח מעריכים כי מחצית הכמות ראויה למאכל אדם וניתנת להצלה. כאן נכנסים לתמונה לקט ישראל וארגונים דומים.

יעל ערמון,מארגון The Natural Step Israel  (ארגון הפועל להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית מתוך תפיסה של חדשנות) מסבירה כי בדומה למדינות מפותחות אחרות, גם בישראל מתרחש בזבוז מזון בכמויות נרחבות, אם כי בישראל לבעיה יש היבטים ייחודיים. "קרוב ל-18 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל סובלת מאי ביטחון תזונתי. מצד שני, משפחה ישראלית ממוצעת זורקת מדי שנה מזון בשווי המוערך בכ-8,000 שקל. אנחנו מתמקדים בהפחתת בזבוז המזון על ידי הרשתות הגדולות, מקדמים את מכירתם של מוצרים עם תוקף מוגבל, ומובילים סדר יום לאומי למאבק באי ביטחון תזונתי", אומרת ערמון, מנהלת מחקר במעבדה לצמצום בזבוז מזון בישראל.

כדי לקדם את יעדיו, הארגון השיק ב-2016 פרויקט בשם "המעבדה לחדשנות וקיימות לצמצום בזבוז מזון בישראל". המעבדה פועלת עם למעלה מ-40 שותפים מהמגזר הציבורי, העסקי, ממשל מקומי ומרכזי, מוסדות אקדמיים, ארגוני סביבה וחברה, רשתות מזון ובתי מלון, וגופים נוספים במטרה לצמצם את בזבוז המזון במדינה.