ביום ראשון בערב [6 במאי] יצא תדרוך מסודר מטעמו של דובר צה"ל, לפיו ישראל חשפה את "תכנית הנקמה" האיראנית. על פי הפרסום, משמרות המהפכה האיראנים מתכננים לנקום את ההתקפות האחרונות על מטרות איראניות בשטח סוריה, המיוחסות לישראל, באמצעות מטח של רקטות וטילים לעבר מטרות או מטרה ישראלית צבאית בצפון הארץ. בכירים בצה"ל ידעו למסור שהאיראנים מתכוונים להעביר לשטח סוריה רקטות או טילים כדי להוציא לפועל את התכנית הזו. כזכור, ההתקפה האחרונה המיוחסת לישראל בשבוע שעבר [30 באפריל], בה התפוצץ מחסן ובו מאות טילים ליד חאלב, נועדה על פי פרשנים זרים לסיכול תקיפה כזו בדיוק.

בימים רגילים, פריט מידע מודיעיני כזה המעיד על יכולותיה המודיעיניות הגבוהות של ישראל, היה נשמר בסוד כמוס. למה לאותת לאיראנים שהם כה חדירים למודיעין הישראלי? להבדיל, לקח לישראל למעלה מעשר שנים להודות במה שכולם ידעו, שהיא עומדת מאחורי השמדת הכור הגרעיני הסורי בספטמבר 2007 ליד דיר-א-זור.

בשבוע שעבר [30 באפריל] חשף ראש ממשלת ישראל, בכבודו ובעצמו, מבצע מדהים של המוסד בלב טהרן, כמה חודשים לאחר השלמתו בהצלחה. זו כמעט חשיפה בזמן אמת. במסגרת המבצע הזה, הצליחו סוכנים ישראלים לשים את ידם ולהבריח לישראל כמעט את כל הארכיון הגרעיני האיראני, בסך 55 אלף מסמכים ועשרות אלפי דיסקים ממוחשבים. המדיניות החדשה הזו, המעדיפה פומביות, רהב וצלצולים על פני חשאיות, עמימות וערפל קרב, מעוררת במערכת הביטחונית והתקשורתית בישראל מחלוקת עזה.