ביום שני האחרון 29) באוקטובר) , כמעט עשר שנים אחרי שהצהיר בפה מלא שאם יעלה לשלטון יורה לצה"ל לפלוש לרצועת עזה, להפיל את שלטון חמאס ולבער את קן הטרור, הודה בנימין נתניהו בפעם הראשונה בקולו שישראל "אינה רוצה בהפלת שלטון חמאס". ראש הממשלה כינס את הכתבים המדיניים ונשא באוזניהם נאום מפורט ומשכנע שבו הסביר מדוע אין לישראל כרגע אינטרס להפיל את חמאס והיא מסתפקת בהשגת הסדרה שתמנע את קריסתה של עזה. על פי נתניהו, קריסת עזה "תתפוצץ עלינו". הוא האשים בקריסת התשתיות ההומניטרית ברצועה את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן.
עד היום, בנה נתניהו לעצמו את תדמית המאצ'ו, ה"חזק מול חמאס". זו אף הייתה ססמת הבחירות שלו בקמפיינים קודמים. הוא בידל את עצמו בעוצמה ממדיניותן של ממשלות קודמות, ובעיקר ממדיניותו של אהוד אולמרט, שאמנם הוביל את צה"ל למבצע "עופרת יצוקה" ולתמרון קרקעי בתוך עזה (2008), אך הפסיק אותו בטרם הכרעת חמאס, מאותן סיבות בדיוק שנתניהו פירט השבוע. אלא שאז, היה זה נתניהו שהסתער על אולמרט, ציפי לבני ואהוד ברק והצהיר, "אצלי זה ייראה אחרת". היום, מתברר שלא אמר אמת. בישראל מכנים את התופעה הזו בשם "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם". לראשונה מודה נתניהו בכך, בפה מלא.
המדהים במצב הכאוטי והלא פתור הזה, הוא היפוך ההיסטוריה: כמעט במקביל לדבריו אלה של ראש הממשלה, התכנסה ברמאללה המועצה המרכזית של אש"ף ב-28 באוקטובר והחליטה לקרוא לאבו מאזן להקפיא את ההכרה בישראל ואת התיאום הביטחוני בין מנגנוני הביטחון הפלסטינים לצה"ל ולשב"כ. הקריאה לצעדים הללו מהווה ביטוי למדיניות ה"לשרוף את המועדון" של אבו מאזן, שמביט בעיניים כלות על המאמץ שמשקיעה ישראל כדי להציל את חמאס, בעוד הוא מבודד ברמאללה. מצב הדברים בסוף 2018, קצת יותר מ-25 שנה לאחר חתימתם של הסכמי אוסלו ההיסטוריים, הוא כזה: ישראל והרשות הפלסטינית בעימות מתמשך, נתק ארוך והתרחקות מהירה זו מזו, בעוד ישראל וחמאס מתקרבות, מנהלות מו"מ (עקיף) ומכירות זו בזו בעקיפין. ישראל רואה בחמאס את הריבון בעזה ומשתדלת לשמור עליו ככזה, בעוד חמאס ממשיך להטיף להשמדת ישראל ומנסה להדליק את השטח ולייצר טרור. יצחק רבין, יאסר ערפאת ושמעון פרס, אדריכלי אוסלו, לו התעוררו משנת הנצח שלהם, לא היו מצליחים להבין איך הגיעו הצדדים לאן שהגיעו.
נתניהו פירט בפני הכתבים את המאמצים הנרחבים שהוא מוביל להשיג הסדרה לטווח ארוך מול חמאס בעזה. לדבריו, ההסדרה כמעט הושגה בשבוע שעבר, אלא שאז הסתערו שוב המונים על הגדר ואירע "יום קרב" שהדף את המאמץ אחורנית. כרגע, לא ברור לאן יגיעו הצדדים קודם: הסדרה או עימות צבאי נרחב. נתניהו יצא מגדרו להסביר לשומעיו מדוע אין תוחלת לסבב צבאי נוסף בעזה. "מה נעשה עם עזה אם נכבוש אותה?" שאל, "הרי אין למי למסור אותה. אם הייתה כתובת למסירה, כבר היינו כובשים אותה. אבל אף אחד לא רוצה לשמוע על זה. אם נצא למלחמה בעזה, אני יודע שבשעתיים הראשונות כולם ימחאו לי כפיים, השאלה היא מה יקרה אחרי זה".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
