ראש הממשלה בנימין נתניהו שפע חיוכים במסיבת העיתונאים המשותפת שערך ב-25 בנובמבר עם נשיא צ'אד אידריס דבי. "ביקרתי במערב אפריקה ובמזרח אפריקה. והנה רמז עבה, אני מקווה לבקר גם במרכז אפריקה ולהביא עמי יזמים ישראלים וחברות ישראליות שיכולות לשפר את חייהם של אזרחי אפריקה, זה דבר שאנו מאמינים בו", כך אמר נתניהו. אבל עיתונאים שהיו במקום הרגישו לקראת סופו של האירוע בטוויסט בעלילה. בעוד דבי ונתניהו עומדים לצאת מהחדר, נשאל נשיא צ'אד אם השניים דנו בסחר נשק בין שתי מדינותיהם. דבי החל לחזור לכיוון המיקרופונים כדי לענות לשאלה, אבל נתניהו הקדים אותו וענה להם ביובש, "דנו במה שדנו".

התקרית המינורית חשפה דילמה איתה מתמודדת בשנתיים האחרונות הדיפלומטיה הישראלית בנוגע לתזזית שאחזה בנתניהו סביב מה שהוא מכנה "שובה של ישראל לאפריקה". איזו תדמית בדיוק מבקשת ישראל להציג לעולם באמצעות מאמציה לחדש את קשריה עם צ'אד ועם מדינות אחרות באפריקה? תדמית של מדינת חקלאות חכמה או כזו של מובילה בתחום הנשק המתקדם?

ב-22 בנובמבר, שלושה ימים לפני ביקורו ההיסטורי של דבי, אירח משרד החוץ בירושלים כינוס ראשון מסוגו תחת הכותרת "אפריקה, שינויי אקלים ותרומת ישראל". בין הנואמים היו מזכ"לית אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים פטריסיה אספינוזה, והשר להגנת הסביבה של רואנדה, ד"ר וינסנט בירוטה. נתניהו מצידו שיגר למשתתפי הכנס הודעת וידיאו בה התייחס להישגיה של ישראל בתחום האנרגיה הסולרית, החקלאות וטכנולוגיות השקיה. "ישראל נמצאת בעמדה ייחודית לעזור למדינות אפריקאיות בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים דחופים", אמר ראש הממשלה.

השתתפותו בכנס של השר מרואנדה היא מעניינת. בעבר הואשמה ישראל בעיתונות הזרה כי סיפקה נשק למשטר ההוטו ברואנדה בשנים 1995-1990 (כולל בזמן טבח העם שם ב-1994). ב-2016 דיווחה העיתונות בבריטניה כי מסמכים המתייחסים לכאורה לסוגיית ייצוא הנשק של ישראל לרואנדה יישארו חסויים בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון. בשנים האחרונות התהדקו קשרי ישראל-רואנדה. קיגאלי הפכה בעצם לבת בריתה המובילה של ירושלים ביבשת. הדיפלומט הישראלי הבכיר רוני אדם מונה לאחרונה לשגריר הראשון התושב של ישראל בקיגאלי (עד לאחרונה הייתה השגרירות באתיופיה אמונה גם על הקשרים עם רואנדה). ישראל חברה לרואנדה במספר לא מבוטל של פרויקטים אזרחיים בתחום ההיי-טק, במיוחד בתחום האנרגיה הסולרית והתקשורת.